אנטרוסקופיה כפולת-בלון מסייעת במניעת דימומים מהמעי הדק (Am J Gastroenterol)

חוקרים מצרפת מדווחים כי אנטרוסקופיה כפולת-בלון מסייעת במניעת הישנות דימומים ממערכת העיכול עקב נגעים וסקולאריים במעי הדק. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology.

לדברי החוקרים, בחמש השנים האחרונות, אנטרוסקופיה כפולת-בלון שימשה כאמצעי סטנדרטי לטיפול בנגעים במעי הדק, שלא היו נגישים באנדוסקופיה אינטרה-לומינאלית.

במחקר הנוכחי סקרו החוקרים את התוצאות ארוכות הטווח של 133 חולים שטופלו בגישת אנטרוסקופיה כפולת-בלון עקב נגעים וסקולאריים במעי הדק, וביקשו לזהות גורמי סיכון הקשורים בהישנות דימומים.

חולים אלו עם נגעים וסקולאריים במעי הדק מהווים כמחצית מכלל החולים שפנו לטיפול רפואי עם דימום סמוי ממערכת העיכול. אנטרוסקופיה כפולת-בלון נמצאה מוצלחת בכל המקרים שנבחנו, למעט ארבעה.

משך הפרוצדורה הממוצע עמד על 90 דקות עם גישה אוראלית ועל 105 דקות עם גישה אנאלית.

החוקרים אספו נתוני מעקב אודות 98 חולים. לאחר חציון של 22.6 חודשים, הישנות דימום תועדה ב-45/98 חולים (46%). ב-27 חולים (27.5%) תועדה הישנות דימום במהלך השנה הראשונה.

לאחר הישנות דימום, ב-21 חולים בוצע טיפול אנדוסקופי נוסף, 14 טופלו תרופתית, שבעה חולים קיבלו טיפול אנדוסקופי ותרופתי, שני חולים נותרו להשגחה בלבד וחולה אחד נדרש לאנטרוסקופיה ניתוחית.

ב-70% מהחולים עם הישנות דימום, דימום חוזר זוהה בערך באותו מקטע במעי הדק, שהיווה את המקור לדימום הקודם.

53 החולים שלא פיתחו דימום חוזר, לא נדרשו גם לעירויי דם או תוספי ברזל לאורך תקופת המעקב.

מניתוח רב-משתנים עולה כי עליה במספר הנגעים שזוהו ובנוכחות מחלת מסתמים או הפרעת קצב, לוו בעליה משמעותית בשיעור הדימומים החוזרים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אנטרוסקופיה כפולת-בלון הינה טיפול מוצלח כנגד אנגיודיספלזיה, המהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לדימום מהמעי הדק בקשישים (מעל 70% מהמקרים). מדובר בטיפול יעיל במרבית החולים, אך הישנות נפוצה בחולים עם נגעים מרובים ועם מחלות לב. חולים אלו נדרשים למעקב רפואי הדוק.

Am J Gastroenterol 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

אובאיטיס וסקלריטיס כסימנים מוקדמים למחלת מעי דלקתית (IBD) שטרם אובחנה: מסגרת סקר מדורגת לצמצום העיכוב באבחנה

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|18/10/2026

המאמר עוסק ברעיון חשוב מבחינה קלינית: אובאיטיס (uveitis) וסקלריטיס (scleritis) יכולות לעיתים להופיע לפני האבחנה של מחלת מעי דלקתית (IBD): קרוהן או קוליטיס כיבית, ואף להקדים אותה בכמה שנים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן