מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Journal of Urology עולה כי התועלת של דיסקציה של בלוטות לימפה אגניות בקשישים העוברים כריתה רדיקאלית של השלפוחית דומה לתועלת בצעירים, זאת בניגוד לקווים המנחים המרמזים להבדל בתוצאות.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי סקרו החוקרים את הנתונים מ-17 מאגרי SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) עם למעלה מ-11,000 חולים לאחר כריתה רדיקאלית של השלפוחית.
ב-24.2% מהחולים בגיל 79 שנים ומטה לא בוצעה דיסקציה של בלוטות לימפה אגניות, זאת בהשוואה ל-30.8% מאלו בגיל 80 ומעלה (P=0.001).
בקבוצת הגיל הצעירה יותר, שיעורי ההישרדות ללא תמותה ספציפית בשל הממאירות לאחר חמש שנים עמדו על 62.5% לאחר דיסקציה של בלוטות לימפה אגניות, בהשוואה ל-59.9% באלו בהם בוצעה דיסקציה (p=0.001). בקבוצת הגיל המבוגרת יותר, השיעורים עמדו על 50% ו-46.1%, בהתאמה (p=0.005).
שיעורי ההישרדות ללא תמותה מכל-סיבה לאחר חמש שנים היו טובים יותר משמעותית גם עם דיסקציה של בלוטות לימפה אגניות, בהשוואה למצב ללא דיסקציה, בחולים צעירים (48.8% לעומת 44.9%) ומבוגרים יותר (28.3% לעומת 24.7%).
לפי ההנחיות מטעם ה-NCCN, ניתן לוותר על דיסקציה של בלוטות לימפה אגניות בעת כריתה רדיקאלית של השלפוחית בחולים בגיל 80 ומעלה,הסיכון לתמותה בחולים בגיל 80 ומעלה ללא דיסקציה היה גבוה פי 1.2, בהשוואה לחולים לאחר דיסקציה.
גם בחולים צעירים יותר שיעורי התמותה היו גבוהים יותר. בקרב חולים בגיל 79 שנים ומטה, אי-ביצוע דיסקציה של בלוטות הלימפה לווה בעליה של פי 1.3 בסיכון לתמותה (p<=0.05).
מהתוצאות עולה כי בחולים עם גרורות לקשרי לימפה התוצאות היו גרועות יותר בהשוואה לאלו ללא גרורות, וזאת ללא קשר לגיל החולים.
מניתוח רב-משתנים עולה כי התועלת של דיסקציה של בלוטות לימפה אגניות על שיעורי התמותה הספציפיים לממאירות ושיעורי התמותה הכוללים הייתה דומה בשתי קבוצות הגיל. בחולים עם דיסקציה של 10 קשריות ומעלה, התוצאות היו טובות יותר בהשוואה לחולים בהם נערכה דיסקציה של פחות מ-10 קשריות, שוב, גם במקרה זה לא היה קשר לגיל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!