מאחר שקיים קשר בין עישון ובין אדנומות שטוחות, ייתכן כי בקרב מעשנים נדרשת סקירה עם קולנוסקופיה בהפרדה גבוהה (High-Definition) לזיהוי אדנומות שטוחות, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי שפורסמו ב-Gastrointestinal Endoscopy.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע רב בנוגע לגורמי הסיכון לנגעים שטוחים אלו, האחראית ללמעלה ממחצית מהאדומות המזוהות עם קולונוסקופים בהפרדה-גבוהה. מחקרים קודמים הוכיחו כי עישון הינו גורם סיכון חשוב לנגעים במעי הגס והרקטום. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את עישון כגורם סיכון לאדנומות שטוחות באוכלוסיה בסיכון ממוצע, המשתתפת בבדיקות סקר.
מדגם המחקר כלל 600 משתתפים א-תסמיניים שלקחו חלק בבדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום, ועברו בדיקה באמצעות קולונסקופ בהפרדה-גבוהה. המשתתפים סיפקו בנוסף מידע בנוגע למשתנים דמוגרפים, סוכרת ומחלות רפואיות אחרות, תרופות, סיפור משפחתי של סרטן מעי גס ורקטום, דיאטה והרגלי עישון. היעד העיקרי של המחקר היה המורפולוגיה של הפוליפים כפי שנקבע לפי קריטריוני Japanese Research Society Classification.
לאחר ניתוח רב-משתנים, זוהה קשר בין עישון (מעשנים כבדים לעומת לא-מעשנים) ובין אדנומה שטוחה בכל גודל (Adjusted OR = 2.53, 95% CI = 1.60-4.00), עם אדנומות שטוחות בקוטר 6 מ”מ ומעלה (Adjusted OR = 3.84, 95% CI = 2.02-7.32) ועם אדנומות שטוחות מתקדמות (Adjusted OR = 2.81, 95% CI = 1.08-7.30).
החוקרים כותבים כי זוהה קשר בין עישון ובין אדנומות שטוחות. הממצאים עשויים להסביר את ההופעה המוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום במעשנים, וכן את השלב המתקדם בו מופיעים חולים אלו, בהשוואה ללא-מעשנים. ייתכן כי במעשנים נדרשת בדיקת קולנוסקופיה בהפרדה-גבוהה לזיהוי אדנומות שטוחות.
מגבלות המחקר כוללות מבנה מחקר חתך, שכלל בעיקר צעירים, אפשרות לערפלנים שלא נבדקו, העדר נתונים אודות הרגלי עישון בעת הופעת אדנומות שטוחות.
במאמר מערכת שהתייחס למחקר מציינים הכותבים כי נגעים שטוחים קשים יותר לזיהוי בהשוואה לנגעים פוליפואידים , אך כי המחקר הנוכחי אינו מספק נתונים התומכים בשיטות הדמיה מתקדמות במעשנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!