טיפול שמרני או טיפול כירורגי בטיפול בשברי עצם הסירה (מתוך 2010 EFORT Congress)

הסקירה נערכה בהמלצת ד”ר שמואל ליובושיץ, עורך מדור כירורגיה של היד.

מטה-אנליזה חדשה הדגימה תוצאות דומות בעקבות טיפול כירורגי וטיפול שמרני בשברים של עצם הסירה (Scaphoid).

החוקרים כותבים כי הממצאים מספקים סקירה ברורה של היתרונות והחסרונות של טיפול כירורגי וטיפול שמרני, עם עדויות ברמה הגבוהה ביותר. הם מדגישים כי יש לייעץ לחולים ולהסביר להם את כל החסרונות והיתרונות של שתי אפשרויות הטיפול, במטרה לסייע להם בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לטיפול.

החוקרים טוענים כי קיימת מגמה המצביעה על העדפת רדוקציה פתוחה וקיבוע פנימי (ORIF Open Reduction & Internal Fixation) לטיפול בשברים ללא-תזוזה או עם תזוזה מינימאלית, למרות שטיפול זה אינו מוכח-עובדתית.

תוצאות סותרות

הסקירה כללה 417 חולים משמונה מחקרים, בהם 205 שברים טופלו באופן כירורגי ו-212 טופלו שמרנית. למרות שלמרבית המחקרים לא היה בסיס מדעי קפדני, ארבעה מהמחקרים בחנו את התוצאות התפקודיות עם כלים מבוססי-מטופל ומבוססי-רופא.

החוקרים מדווחים על הבדל מובהק ביעד העיקרי של המחקר תוצאה מתוקננת, מבוססת-מטופל, המעידה על עדיפות לטיפול כירורגי (p<0.0001). הם מוסיפים כי התוצאות הצביעו על עדיפות לטיפול הכירורגי בחוזק האחיזה, בזמן עד לאיחוי ובזמן ההיעדרות ממקום העבודה; עם זאת, הם לא זיהו הבדל מובהק בין טיפול שמרני וטיפול כירורגי בכל הנוגע לכאב, טווח תנועה, שיעור העדר איחוי או איחוי לא-תקין, שיעור הזיהומים ושיעור הסיבוכים וסך עלויות הטיפול.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה לבחון אם ניתן לקצר את תקופת חוסר הניידות ולהימנע מהצורך בגיבוס של האגודל במקרים של שברי עצם הסירה ללא-תזוזה. תוצאות אלו עשויות להביא לשינוי בנטייה לנתח שברים יציבים.

2010 EFORT Congress

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן