מאת ד”ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מאי של ירחון Archives of Dermatology עולה כי קרוב ל-80% משומות בקרקפת בילדים מראות שינויים עם הזמן, אם כי במחקר הנוכחי אף אחד מהנגעים העוריים לא התקדם לכדי מלנומה.
החוקרים מסבירים כי ההיארעות של מלנומה הולכת ועולה, וכי הבנה טובה יותר של הנגעים המקדימים את ההתפתחות של מלנומה בקרקפת ושל המהלך הטבעי של נגעים אלו עשויה להוביל לטיפול נכון יותר. כחלק ממאמצים אלו, עקבו החוקרים אחר 28 ילדים עם שומות בקרקפת (scalp nevi) למשך תקופת מעקב ממוצעת של 2.8 שנים. הם מציינים כי אף אחד מן הילדים לא היה בעל אבחנה של מלנומה או תסמונת של נבוסים דיספלאסטיים.
החוקרים מצאו כי שומות בקרקפת הינן דינאמיות מבחינה קלינית בגילאי הילדות. לדבריהם, 34 נגעים (77%) השתנו במראיהם עם הזמן, ומהם 18 (53%) הפכו א-טיפיקליים יותר ו-16 (47%) הפכו פחות א-טיפיקליים. עם זאת, אף אחד מהשינויים לא הצביע על התפתחות מלנומה, הם מדגישים.
במהלך אותו פרק זמן, תיעדו החוקרים 25 נגעים נוספים בקרקפת, אשר ככלל היו קטנים יותר מאשר השומה המקורית (3.5 מ”מ לעומת 6.1 מ”מ). אף אחד מנגעים אלו לא היה חריג מבחינה קלינית.
באשר לנגעים עוריים ביתר חלקי הגוף, החוקרים מציינים כי לא נצפו ממצאים מרשימים. מספר הנבוסים הכלל גופי עמד בממוצע על 42, ומספר הנגעים בקרקפת עמד על 2.6 בממוצע. החוקרים מוסיפים כי בבנים היה מספר גבוה פי 2.1 של נגעים בכל הגוף בהשוואה לבנות, ומספר גבוה פי 1.5 של נגעים בקרקפת.
החוקרים מסכמים כי על אף שאף אחד מהנגעים לא הראה שינויים המדאיגים להתפתחות מלנומה, הרי שיש צורך במעקב ארוך טווח על מנת לעמוד על טיבם ומשמעותם של השינויים שנצפו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!