הטיפול בציקלוספורין עלול להגביר את הסיכון להתפתחות ברונכיוליטיס חסימתי במושתלי ריאה (מתוך כנס International Conference for Heart and Lung Transplant)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר פרוספקטיבי בינלאומי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-30 שלInternational Conference for Heart and Lung Transplant (ISHLT) עולה כי השימוש בתכשיר Cyclosporine לדיכוי חיסוני לאחר השתלת ריאה עלול להגביר את הסיכון להתפתחות ברונכיוליטיס חסימתי (Bronciholitis Obliterans, BOS) פי 2 בהשוואה לשימוש ב-Tacrolimus.

החוקרים מדווחים כי השרידות הייתה מצוינת בשתי זרועות המחקר, ושני המשטרים הטיפוליים היו בטוחים, ואולם הייתה ירידה משמעותית ב-BOS בעקבות טיפול ב-Tacrolimus שלוש שנים לאחר ההשתלה.

במחקר הוקצו אקראית 274 חולים (בגיל ממוצע של כ-46 שנים) לקבל טיפול ב-Tacrolimus (במינון 0.01-0.03 mg/kg/d תוך-ורידית, 0.05-0.3 mg/kg פומית) או לחילופין ב-Cyclosporine (1-3 mg/kg/d תוך-ורידית, 2-8 mg/kg/d פומית), יחד עם Mycophenolate Mofetil (MMF) (1-4 mg/d) וסטרואידים. לא ניתן טיפול אינדוקציה כלשהו במסגרת המחקר.

החוקרים ביצעו ניתוח סטטיסטי מסוג Intention-to-treat בקרב החולים בהם הוחלף הטיפול לתכשיר הנגדי. כך היה ב-2.4% מהחולים שהוקצו בתחילה לקבל Tacrolimusו ב-32.8% מהחולים שהוקצו לקבל Cyclosporine. הקבוצות היו ברות השוואה ביחס למשתנים בסיסיים כגון אבחנה, גיל, מין וסוג ההשתלה שבוצעה. בתום שלוש שנות מעקב, היה זמין מידע אודות 248 מהחולים.

בתום שלוש שנות מעקב, עמדה השרידות הכוללת על 80.5% בקבוצת ה-Tacrolimus ועל 83.2% בקבוצת ה-Cyclosporine, ללא הבדל מובהק ביניהן (p = 0.577). השרידות בקרב החולים שסבלו מציסטיק פיברוזיס (CF) הייתה 87.1% ו-86.7%, בהתאמה (p = 0.929) בקרב החולים שאינם סובלים מ-CF עמדה על 78.3% ו-82.1%, בהתאמה. סיבות המוות היו דומות אף הן בין הקבוצות, כשבמרבית המקרים מדובר היה בזיהומים ואלח-דם.

החוקרים מוסיפים כי הסיכון להתפתחות BOS לאחר שלוש שנים היה גבוה משמעותית בקרב חולים המטופלים ב-Cyclosporine, כששיעור זה עמד על 20.8% לעומת 11.4% בקרב החולים שטופלו ב-Tacrolimus. הסיכון היחסי להתפתחות BOS בקבוצת ה-Cyclosporine עמד על 2.003 (p = 0.036; 95% CI = 1.046-3.838).

לדברי החוקרים, הבדל זה נבע בעיקר מאוכלוסיית החולים שאינם סובלים מ-CF, בהם 89.1% מהחולים שטופלו ב-Tacrolimus ו-77.9% מהחולים שטופלו ב-Cyclosporine היו ללא BOS בתום שלוש שנות המעקב (p = 0.030). לעומתם, בקרב חולי ה-CF עמד שיעור זה על 81.1% ו-83.3%, בהתאמה (p = 0.641).

בנוסף, נצפתה מגמה למספר נמוך יותר של אירועי דחיית שתל חריפה בקרב החולים המטופלים ב-Tacrolimus. אחוז החולים שחוו דחייה אחת לפחות היה 67.5% בקבוצת ה-Tacrolimus לעומת 75.2% בקבוצת ה-Cyclosporine (p = 0.081), ממצא שאף הוא היה מוגבל במידה רבה לקבוצת החולים שאינם סובלים מ-CF (p = 0.079).

לא נצפה הבדל בין הקבוצות ביחס להיארעות של פגיעה בתפקוד הכלייתי, אם כי מספר רב יותר של חולים המטופלים ב-Cyclosporine (22.8%) פיתחו אי ספיקת כליות בהשוואה לאלו המטופלים ב-Tacrolimus (16.8%; p = 0.092). כמו כן, לא נצפה הבדל ביחס למגוון הזיהומים שנרשמו, שהיו חיידקיים באופיים במרבית המקרים בשתי הקבוצות.

החוקרים מבקשים להדגיש כי על אף שממצאי המחקר רומזים על כך ש-Tacrolimus קשור בסיכון נמוך יותר להתפתחות ברונכיוליטיס חסימתי (BOS), הרי שהם סבורים כי יש צורך בעריכת מחקרים רב-מרכזיים נוספים על מנת להעריך את ההבדלים בטיפול התרופתי האימונוסופרסיבי בקרב מושתלי ריאה. אף על פי כן, הם מוסיפים, מחקרים מסוג זה הופכים קשים יותר ויקרים יותר בשל ריבוי סוגיות פיקוח, ובמקביל חברות התרופות מסתייגות כיום יותר מבעבר ממימומן.

מומחה בתחום שנכח בכנס ואשר נתבקש להגיב לדברים, שיבח את החוקרים על יכולתם לערוך מחקר רב-מרכזי ובינלאומי. לדבריו, תוצאות המחקר מתבססות על ממצאי מחקר קודם שנערך בשנות התשעים המוקדמות של המאה הקודמת באוניברסיטת פיצבורג, פנסילבניה, ועל אלו של מחקרים רסצנטיים יותר. חשוב להדגיש כי השרידות שנצפתה בתום שלוש שנים הייתה סביב 80%, לעומת 70% לערך במחקרים אחרים שפורסמו לאחרונה, הוא מוסיף. בנוסף, השרידות ללא BOS הייתה אף היא טובה יותר בכל אחת מקבוצות המחקר בהשוואה לעבודות אחרות.

מתוך הכנס השנתי ה-30 שלInternational Conference for Heart and Lung Transplant (ISHLT) שנערך בשיקאגו, אילינוי, בחודש מאי 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן