תוצאות מחקר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology מאשרות כי טיפול בסטטינים מפחית את הסיכון להתפתחות פרפור פרוזדורים לאחר אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה.
לדברי החוקרים, ייתכן וזו סיבה נוספת בגינה יש להתחיל בטיפול בסטטינים בכל החולים עם מחלת עורקים כליליים. עם זאת, אין עדויות מספקות בכדי להמליץ על מתן סטטינים לכל החולים בסיכון לפרפור פרוזדורים.
בחולים עם פרפור פרוזדורים חלה עלייה במדדי דלקת, ולסטטינים תכונות אנטי-דלקתיות. במטרה להעריך אם טיפול בסטטינים מפחית את הסיכון לפרפור פרוזדורים, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 29,088 מבוטחי Medicare, בגיל 65 ומעלה, ללא היסטוריה של הפרעת הקצב לפני או במהלך אשפוז עקב אוטם לבבי או רה-וסקולריזציה. ממוצע המעקב אחר המדגם כולו עמד על 3.8 שנים.
בתוך חודש מהשחרור מבית החולים, 8450 משתתפים (29%) קיבלו מרשם לטיפול בסטטינים.
בתוך שנה אחת, 10.6% מהמטופלים בסטטינים פיתחו פרפור פרוזדורים, זאת לעומת 12.9% מהחולים שלא טופלו בסטטינים. שיעורי הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים לאחר חמש שנים עמדו על 32.6% בקבוצת המטופלים בסטטינים, לעומת 51.2% באלו שלא טופלו בסטטינים, ולאחר עשר שנים עמדו על 38.3% ו-58.0%, בהתאמה.
לאחר תקנון לגורמים הקשורים למטופל ולבית החולים, ולגורמים המנבאים התנהגות בריאותית, החוקרים מצאו קשר בלתי-תלוי בין טיפול בסטטינים ובין סיכון מופחת להתפתחות פרפור פרוזדורים חדש (HR = 0.90, p=0.0006).
התוצאות היו דומות במדגם תואם שכלל 6743 זוגות של מטופלים בסטטינים וחולים שלא טופלו בסטטינים (Adjusted HR = 0.91).
החוקרים מציינים כי מרבית אירועי פרפור פרוזדורים לא דרשו אשפוז לבית החולים, רמז לכך שהמחלה הכלילית הייתה יציבה באותה עת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!