חוקרים מקנדה מדווחים במהדורת אפריל של Academic Emergency Medicine כי בחולים העוברים היפוך קצב לב בחדר המיון, שפרט לכך אינם מצויים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה במיוחד, תוצאות טובות לאחר חודש אחד.
החוקרים התמקדו בחולים עם פרפור פרוזדורים או רפרוף פרוזדורים שהחל מספר ימים קודם לכן. כמעט כולם טופלו בהיפוך קצב לב ראשוני; מעט חולים נטלו טיפול תרופתי לשמירה על קצב הלב או המקצב הלבבי.
בקבוצה של 400 חולים בסיכון נמוך, שפנו לחדר המיון בשל פרפור פרוזדורים או רפרוף פרוזדורים שנמשכו פחות מ-48 שעות, ועברו היפוך קצב חשמלי להשבת קצב סינוס, לא תועדו אירועי שבץ או תמותה בתוך 30 ימים.
החוקרים סקרו את הנתונים משני חדרי מיון, לזיהוי חולים עם פרפור פרוזדורים או רפרוף פרוזדורים. לאחר הוצאת חולים שאינם יציבים המודינאמית ואלו עם מצבים חריפים ברקע, החוקרים התמקדו ב-400 חולים לאחר היפוך חשמלי. במרבית המקרים מדד CHADS2 עמד על אפס, כעדות לסיכון לשבץ בתוך שנה אחת של 2%.
לאחר 30 ימים, לא תועדו מקרי תמותה או מקרים חדשים של אירועים תרומבואמבוליזם. מסקירת רשומות שכללה 141 חולים שנבחרו באקראי עולה כי בחמישה חולים (3.5%) נכשל ההיפוך החשמלי ובשישה חולים (4.3%) נדרש סיוע נשימתי בזמן הטשטוש, אך לא תועדו סיבוכים אחרים. בסה”כ, חמישה חולים אושפזה .
החוקרים מזהירים כי מאחר ושיעורי שבץ, אירועים תרומבואמבוליזם ותמותה קשורים בקשר הדוק יותר לגורמי הרקע של החולה מאשר לגישה הטיפולית, לא ניתן להכליל את הממצאים מתנאים מחוץ לחדר המיון על חולים צעירים ובריאים יחסית, הפונים לחדר המיון עם פרפור או רפרוף פרוזדורים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהממצאים עולה כי ניתן לבחור את המועמדים להיפוך קצב לב בחדר המיון וכי הפרוצדורה בטוחה עד 30 ימים לאחר מכן, הן בטיפול בפרפור פרוזדורים והן בטיפול ברפרוף פרוזדורים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!