חמישה גורמים מסייעים בניבוי התקדמות ממאירות ממוקמת מסוג RCC (Renal Cell Carcinoma) לאחר ניתוח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסם ב-BJU International.

גורמי הסיכון להתקדמות RCC לאחר ניתוח כוללים גידולים בשלב pT2 (7 ס”מ ומעלה), מין זכר, התייצגות סימפטומאטית, Sarcomatoid De-differentiation ונמק מאקרוסקופי בבדיקה פתולוגית.

הממצאים מבוססים על מדגם שכלל 925 חולים, שהיו במעקב במשך חציון של 48.2 חודשים. החוקרים מדווחים כי מבין 618 חולים עם 1-2 גורמי סיכון, ב-20 חולים (3.2%) תועדה התקדמות למחלה גרורתית לאחר חציון של 37.1 חודשים. מבין 130 החולים עם 3 גורמי סיכון ומעלה, 33 (25.4%) התקדמו לאחר חציון של 25.2 חודשים. עד כה, לא תועדה התקדמות באף אחד מבין 177 החולים ללא גורמי סיכון.

החוקרים מסבירים כי בתיאוריה, בהעדר גורמי סיכון, אין צורך במעקב לאחר ניתוח דפיניטיבי. יתרה מזאת, באלו עם שלושה גורמי סיכון ומעלה, נדרש מעקב הדוק מאוד אחר רמזים להישנות. מדובר בנתונים מוגבלים מאוד לאור הנושאים הנוגעים לחשיפה קרינתית עקב בדיקות הדמיה והסיכון לממאירות שנייה.

החוקרים זיהו את המשתתפים מסקירה של רשומות בית החולים בין השנים 1994-2007. החולים עברו כריתת כליה מלאה או חלקית עקב RCC. החוקרים הוציאו מהמחקר חולים עם גידולים מולטי-פוקאליים, מחלה דו-צדדית, מעקב לא-מספק, או הישנות מקומית של המחלה לאחר ניתוח.

החוקרים תיעדו התקדמות למחלה גרורתית ב-53 חולים (5.7%). התקדמות תועדה ב-20 חולים (2.6%) מבין 774 החולים עם ממאירות בשלב pT1 ו-33 מבין 151 חולים (21.9%) עם גידול בשלב pT2.

החוקרים זיהו 11 גורמי סיכון וצמצמו אותם לחמישה גורמי סיכון מרכזיים. מין זכר ונמק מאקרוסקופי היו שני גורמי סיכון שלא דווחו בעבר ולכן הפתיעו במידה מסוימת את החוקרים. נמק מיקרוסקופי בבדיקה היסטולוגית דווח בעבר, אך לא דווח על חשיבות נמק מאקרוסקופי באוכלוסיה זו.

BJU Int 2010

לידיעה במדסקייפ