מעדויות חדשות עולה כי Voriconazole (ויפנד), Itraconazole (ספורנוקס) ו-Amphotericin B (אמביזום) מלווים בסיכון גבוה יותר לפגיעה כבדית, בהשוואה ל-Fluconazole (דיפלוקאן) ותכשירים ממשפחת Echinocandins.
חוקרים מטייוואן ערכו מטה-אנליזה, שכללה 39 מחקרים אקראיים ומבוקרים, שפורסמו בין השנים 1989-2009. הסקירה נועדה להשוות את הרעילות הכבדית ותופעות לוואי אחרות בעקבות הטיפולים האנטי-פטריתיים החדשים. המחקרים כללו כ-9000 משתתפים, שטופלו עקב זיהום פטרייתי פולשני או הימשכות חום עם נויטרופניה.
מהסקירה עולה כי הסיכון להפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי היה גבוה יותר עם Itraconazole (18.8%), Amphotericin B (13.4%) ו-Voriconazole (9.5%), והיה נמוך יותר עם Caspofungin (קנסידס) (3.8%), Micafungin (3.6%) ו-Fluconazole (2.2%).
התרופות האנטי-פטרייתיות עם הסיכון הגבוה ביותר לעלייה באנזימי כבד, שאינה מחייבת את הפסקת הטיפול, היו Voriconazole (19.7%) ו- Itraconazole (17.4%). התרופות בעלות הסיכון הנמוך ביותר היו Anidulafungin (2.0%), Micafungin (3.0%) ו-Caspofungin (7.0%).
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מבטיחים לרופאים ולמטופלים כי הסיכון לנזק לכבד בעקבות Echinocandins ו-Fluconazole הוא נמוך. הם הופתעו משיעור תופעות הלוואי הגבוה יחסית, כולל רעילות כבדית, בעקבות טיפול ב-Voriconazole, תרופה אנטי-פטרייתית חדשה יחסית, ממצאים שלא היו בולטים במחקרים קודמים.
הסיכון הבטיחותי על-רקע תרופות אנטי-פטרייתיות זהות משתנה משמעותית בין מחקרים שונים, אך סיכום התוצאות היה דומה לאחר ריבוד לטיפול אנטי-פטרייתי אמפירי או דפיניטיבי.
המגבלה העיקרית של המחקר היא שהתרופות שימשו במגוון נסיבות שונות, ולעיתים קרובות להתוויות שונות החוקרים מציינים למשל, כי צפוי הבדל בין מתן הטיפול כנגד אספרגילוזיס או קנדידיאזיס. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הם ערכו סקירה מעמיקה של המחקרים הזמינים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!