צריכה גבוהה של פירידוקסין קשורה בירידה בסיכון לפתח סרטן המעי הגס (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון מרץ של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי קיים יחס הפוך בין הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום ובין מידת הצריכה של פירידוקסין או רמות ה-Pyridoxal 5-phsphate (PLP) בדם.

החוקרים מסבירים כי פירידוקסין וחומרים הקשורים בו, המכונים בצורה קולקטיבית ויטמין B6, הופכים בגוף ל-PLP, קו-אנזים חיוני במגוון רחב של תגובות אנזימטיות. רבות מתגובות אלו עשויות להיות קשורות לדבריהם לדיכוי של קרצינוגנזה. מטרת המטה-אנליזה הנוכחית הייתה לקבוע שמא ישנן ראיות במחקרים פרוספקטיביים שפורסמו בנושא המעידות על קשר בין ויטמין B6 ובין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי. לשם כך, ערכו החוקרים סקירת ספרות בחיפוש אחר מחקרים פרוספקטיביים אשר בחנו את הצריכה של ויטמין B6 או את רמות ה-PLP בדם (בפלסמה או בסרום), ובהם נקבע סרטן קולורקטלי, סרטן המעי הגס או סרטן הרקטום כתוצא. בנוסף, היה על המחקרים להכיל את התוצאות בצורה של יחס הסיכון (RR) עם רווח בר סמך, או להכיל נתונים המאפשרים את חישובו.

סקירת הספרות הביאה לאיתורם של 122 עבודות, מהן 15 הוערכו במלואן ו-12 נקבעו בסופו של דבר כמתאימות לניתוח העל. במחקרים אלו נכלל סך של 13 עוקבות (9 עבור ויטמין B6 ו-4 עבור רמות ה-PLP בדם), כשלדברי החוקרים המחקרים שבחנו את רמות ה-PLP בדם נטו להיות באיכות גבוהה יותר.

החוקרים מדווחים כי תוצאות המחקרים שבחנו את צריכת הוויטמין לא היו עקביות, וכי בחלקן דווח על יחס ישר בעוד שבאחרים דווח על יחס הפוך. בסך הכל, יחס הסיכון המשולב לסרטן המעי הגס והרקטום עבור הקטגוריה הגבוהה ביותר של צריכת ויטמין B6 לעומת הקטגוריה הנמוכה ביותר, עמד על 0.90 (95% CI = 0.75-1.07). החוקרים מציינים כי הייתה שונות משמעותית בין המחקרים בקבוצה זו, כשהוצאת אחד המחקרים מהניתוח הביאה לתיקון שונות זו והותירה את יחס הסיכון על 0.80 (95% CI = 0.69-0.92).

באשר למחקרים שבחנו את רמות ה-PLP בדם, לא נצפתה לטענת החוקרים שונות משמעותית, ואלו הראו יחס סיכון כולל של 0.52 (95% CI = 0.38-0.71). בנוסף, ניתוח מנה-תגובה מצא קשר ליניארי בין רמות הולכות ועולות של PLP בדם ובין ירידה בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום.

החוקרים מסכמים כי צריכת ויטמין B6, ובמיוחד רמות ה-PLP הנמדדות בדם, מצויים בקשר הפוך עם הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס והרקטום. תוצאותיהם מראות כי כל עלייה של 100 picomol/L ברמת ה-PLP בדם הייתה קשורה בירידה של 49% בסיכון. החוקרים מציינים כאמור כי המחקרים אשר בחנו את צריכת הוויטמין הראו וריאביליות רבה ביניהם, אולם עם הסרת מחקר גדול אחד מניתוח הנתונים, עניין זה נפתר. הם מוסיפים כי טווח החשיפה באותו מחקר היה קטן משמעותית בהשוואה ליתר המחקרים בקבוצה זו. לבסוף, מזכירים החוקרים כי תוצאותיהם אלו עומדות בקנה אחד עם מטה-אנליזה קודמת אשר בחנה מחקרי מקרה-ביקורת.

JAMA 2010;303:1077-83

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן