בחולים עם אדנוקרצינומה פולשנית של גוף וזנב הלבלב, מעורבות של עורק הטחול מלווה בפרוגנוזה גרועה בהרבה, בהשוואה למעורבות וריד הטחול, כך עולה ממאמר חדש שפורסם ב-Annals of Surgery.
החוקרים מצאו בעברי כי ייתכן ובמקרים מסוימים ניתן להמליץ על כריתת אדנוקרצינומה של ראש הלבלב, גם במקרים עם חדירה לווריד הפורטאלי, אך חדירה לעורקים מלווה בפרוגנוזה גרועה הרבה יותר.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 51 חולים שעברו כריתה של החלק הדיסטאלי של הלבלב עקב ממאירות של גוף וזנב הלבלב, בין אוקטובר 1981 ועד דצמבר 2008. מדגם המחקר כלל 34 גברים ו-17 נשים, בגיל ממוצע של 62.7 שנים (בטווח 38-79 שנים). כל החולים היו במעקב במשך 17.1 חודשים לאחר הניתוח, או עד לתמותה.
שיעורי ההישרדות לאחר שנה, 3 שנים ו-5 שנים עמדו על 57.2%, 12.4% ו-6.2%, בהתאמה.
ב-17 החולים עם חדירה לעורק הטחול תועדו סיכויים נמוכים משמעותית, בהשוואה לאלו ללא חדירה לעורק הטחול (p=0.0067). חציון ההישרדות בקבוצת חולים זו עמד על 5.6 חודשים, זאת לעומת 14.0 חודשים ביתר החולים.
מנגד, חדירה לווריד הטחול, שתועדה ב-24 חולים, לא השפיעה באופן משמעותי על ההישרדות (p=0.3626), גם בשלבים המתקדמים ביותר חדירת הגידול.
מניתוח רב-משתנים עולה כי רק חדירה לעורק הטחול היית גורם פרוגנוסטי בלתי-תלוי (OR = 2.611, p=0.0196).
מהמחקר עולה בנוסף קורלציה משמעותית בין חדירה לעורק הטחול ובין גודל גידול של 2 ס”מ ומעלה (p=0.0406), הסננה של הסרוזה הקדמית (p=0.0406), חדירה סביב העצב (p=0.0460) וחדירה לווריד הטחול (p=0.0173).
בחולים עם ממאירות של גוף וזנב הלבלב, עם מעורבות של עורק הטחול, מומלץ טיפול אגרסיבי משולב, במטרה לשפר את הפרוגנוזה השלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!