משך הטיפול האופטימאלי ב-Interferon Alfa במינון נמוך בחולים עם מלנומה, ללא מעורבות קשריות לימפה, עדיין אינו-ידוע. במחקר DeCOG בשלב III ביקשו החוקרים להעריך אם יש תועלת בהארכת משך הטיפול ב- Interferon Alfa במינון נמוך מ-18 ל-60 חודשים, בחולים עם מלנומה ראשונית בסיכון בינוני או גבוה.
המחקר נערך בגרמניה ואוסטריה, וכלל 850 חולים לאחר כריתת מלנומה עורית, בעובי של לפחות 1.5 מ”מ, ללא מעורבות קלינית של קשריות לימפה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Interferon Alfa 2a במינון 3MU, שניתן תת-עורית, 3 פעמים בשבוע, למשך 18 חודשים (קבוצה א’) או 60 חודשים (קבוצה ב’).
840 משתתפים היו זמינים לאחר חציון מעקב של 4.3 שנים, וביופסיה מקשרית הזקיף בוצעה ב-635 חולים (75.6%), עם שיעור חיוביות של 18.0% בקבוצה א’ ו-17.5% בקבוצה ב’. החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעורי ההישרדות ללא-הישנות (75.6% לעומת 72.6%, HR = 1.05, 95% CI = 0.80-1.39, p=0.72), בשיעורי ההישרדות ללא גרורות מרוחקות (81.9% לעומת 79.7%, HR = 1.10, 95% CI = 0.80-1.52, p=0.56).
כמו כן, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעורי ההישרדות הכוללים (85.9% בקבוצה א’ לעומת 84.9% בקבוצה ב’, HR = 1.03, 95% CI = 0.71-1.50, p=0.86).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מלנומה ראשונית בסיכון בינוני וגבוה, אין תועלת קלינית בהארכת משך הטיפול הקונבנציונאלי ב- Interferon Alfa במינון נמוך, מ-18 חודשים ל-60 חודשים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!