ההבדלים בתוצאות ארוכות הטווח בין Omeprazole ובין ניתוח אנטי-ריפלוקס לטיפול ב-GERD (מתוך Clinical Gasrtoenterology and Hepatology)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי בעוד שטיפול תרופתי ב-Omeprazole וניתוח אנטי-ריפלוקס שניהם נסבלים היטב ויעילים כטיפול ב-Gastroesophageal Reflux Disease (GERD), הרי שהתוצאות ארוכות הטווח של שתי הגישות הטיפוליות נבדלות במידה רבה אלו מאלו. בתום 12 שנות מעקב, מסכמים החוקרים כי שתי הגישות עודן טעונות שיפור.

במחקר נכללו בתחילה 122 חולים אשר עברו ניתוח ו-133 אשר נטלו Omeprazole למשך תקופה ממושכת. עם זאת, לאחר דיווח התוצאות כעבור 5 ו-7 שנות מעקב, רבים מהחולים אבדו למעקב.

מבין 53 חולים אשר עברו ניתוח, מדווחים החוקרים כי 28 מהם (53%) נותרו ברמיסיה מתמשכת. מבין 71 החולים שטופלו תרופתית ב-Omeprazole, 45% מאלו שעברו תיקוני מינון ו-40% מאלו שנותרו על מינון תרופתי קבוע הראו רמיסיה מתמשכת.

ככלל, מציינים החוקרים כי הגישה הניתוחית הראתה עדיפות בשליטה בתסמיני ה-GERD כגון צרבת ורגורגיטציה, אולם מוסיפים כי טיפול ארוך טווח ב-Omeprazole הצליח למנוע קשיים בתר-ניתוחיים בבליעה, גזים וחוסר יכולת לגהק או להקיא. לדבריהם, מעניין היה לגלות כי התלונות הבתר-ניתוחיות לא הצטמצמו עם הזמן. זאת ועוד, 38% מהחולים שעברו ניתוח נזקקו בסופו של דבר לתרופות נוגדות הפרשת חומצה. באשר למדדי איכות חייהם של המטופלים, התוצאות היו דומות בין הקבוצות לכל אורך תקופת המעקב.

החוקרים מציינים כי ניתן לפרש את תוצאות המחקר ככאלו המעידות שטיפול תרופתי ב-Omeprazole תוך תיקון המינונים הינו טוב כמעט כמו ניתוח. עם זאת, הם מוסיפים כי יתכן ורופאים מנתחים אשר יקראו את עבודתם יגיעו למסקנה לפיה הגישה הניתוחית היא העדיפה.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר התייחס לפרסום הדברים, טוען מומחה בתחום כי הוא עצמו מתקשה להבין מדוע חולה טיפוסי הסובל מ-GERD ייבחר בפתרון ניתוחי העלול להיות מסוכן על מנת לתקן בעיה אשר ניתנת לשליטה כמעט מלאה באמצעות תרופה בטוחה יחסית.

Clin Gastroenterol Hepatol 2009;7:1292-1298

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2024

כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|26/08/2024

בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מה משמעות המחשבון החדש להערכת תחלואה קרדיו-וסקולרית? (Internal Medicine JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/08/2024

מחקר חדש שפורסם ב-Internal Medicine JAMA השווה בין שני מחשבוני סיכון קרידו-וסקולרים ל-10 שנים, מחשבון ה-PCE ומחשבון ה-PREVENT והראה הבדל משמעותי ביניהם. יהונתן ניסן משתף את המחקר בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן