בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה קלה עד בינונית והיצרות סימפטומאטית של עורקי הצוואר, התועלת מניתוח עורקי הצוואר (CEA Carotid Endarterectomy) זהה, אם לא רבה יותר, לתועלת של הניתוח בחולים ללא מחלת כליות כרונית, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of the American Society of Nephrology.
לדברי החוקרים, יש עדויות התומכות בניתוח עורקי הצוואר בעקבות היצרות סימפטומאטית של ICA (Internal Carotid Artery) של 70-99%, אך לא-ברור אם לפרוצדורה יש תועלת בחולים עם מחלת כליות כרונית, קבוצת חולים המצויים בסיכון גבוה לשבץ, אך גם מועדים לסיבוכים של הניתוח.
במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר North American Symptomatic Carotid Endarterectomy Trial. המחקר כלל 524 חולים עם מחלת כליות בשלב 3 ו-966 משתתפים עם תפקוד כלייתי שמור.
עם טיפול תרופתי, הסיכון לשבץ באותו צד, בתוך שנתיים, בחולים עם היצרות בדרגה גבוהה (70-99%) היה גבוה יותר משמעותית בחולים עם מחלת כליות כרונית, בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת (31.6% לעומת 19.3%, p=0.042). ניתוח עורקי הצוואר הביא לירידה של 82% ו-51% בשיעורים אלו, בהתאמה.
בקבוצת הביקורת, החוקרים העריכו כי יש לנתח עשרה חולים בכדי למנוע מקרה אחד של שבץ באותו צד. מנגד, ניתוח עורקי הצוואר של 4 חולים בלבד עם מחלת כליות כרונית יביא למניעת מקרה אחד של שבץ באותו צד.
בכל הנוגע לסיבוכי הפרוצדורה, בחולים עם מחלת כליות כרונית שיעור אירועי התמותה והשבץ סביב תקופת הניתוח היו דומים לשיעור האירועים בקבוצת הביקורת, אך עם שיעור גבוה יותר של אירועים לבביים, דוגמת אוטם לבבי, אי-ספיקת לב, או הפרעות קצב.
החוקרים מסכמים כי מהתוצאות עולה כי בחולים עם מחלת כליות כרונית בדרגה קלה עד בינונית והיצרות סימפטומאטית בדרגה-גבוהה של עורקי הצוואר, תועלת דומה בהפחתת הסיכון לשבץ, בהשוואה לחולים ללא מחלת כליות כרונית, וייתכן כי התועלת באוכלוסיית חולים זו אף גבוהה יותר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!