מידת הפעילות וסוג השתל משפיעים על הסיכון לכשל של שתל הרצועה הצולבת הקדמית (מתוך American Journal of Sports Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של ירחון American Journal of Sports Medicine עולה כי רמה גבוהה של פעילות ושימוש בשתל מתורם זר (אלוגרפט) לעומת שתל עצמי (אוטוגרפט) מגבירים את הסיכון לכשל של שתל הרצועה הצולבת הקדמית (Anterior Cruciate Ligament, ACL).

לדברי החוקרים, על הקלינאים לשקול שימוש בשתל מתורם זר בקרב ספורטאים המעוניינים לשוב למידות פעילות גבוהות ולדון עמם בסיכון האפשרי לכשל של השתל. החוקרים ביקשו להעריך במחקרם זה בצורה פרוספקטיבית את מידת הפעילות ואת סוג השתל כגורמי סיכון לדחיית שתל בקרב 322 חולים אשר עברו שחזור של ה-ACL בין השנים 2002-2003. במהלך השנתיים שלאחר מכן, אירע כשל של השתל ב-5 מבין 135 בהם השתל היה אוטוגרפט (3.70%) וב-16 מבין 187 חולים בהם הושתל אלוגרפט (8.56%).

החוקרים מוסיפים כי חולים עם מידת פעילות גבוהה יותר (ציון במדד Marx של למעלה מ-13 נקודות) לאחר השחזור היו בעלי סיכון גבוה פי 5.53 לסבול מכשל של השתל לעומת אלו עם רמת פעילות נמוכה יותר (ציון Marx של 12 לכל היותר). מידת הפעילות בזמן החבלה לא הייתה בעלת השפעה על הסיכון לכשל של השתל לאחר ביצוע השחזור, הם מציינים.

כשביקשו לנתח את הנתונים לגבי הקשר בין סוג השתל ומידת הפעילות, נמצא כי שני גורמי הסיכון גם יחד הרכיבו את הסיכון לכישלון. באופן ספציפי, מבין החולים עם מידת פעילות פוסט-אופרטיבית גבוהה, אלו בהם הושתל אלוגרפט היו בעלי סיכון מוגבר פי 14 לסבול מכשל של השתל לעומת אלו בהם הושתל אוטוגרפט. לעומת זאת, בקבוצת החולים עם מידת פעילות נמוכה, יחס הסיכויים לכשל של השתל בעקבות השתלת אוטוגרפט צנח ל-2.31.

החוקרים מבהירים כי אין בכוונתם להניא את החולים מחזרה לפעילות מרובה לאחר ניתוח לתיקון הרצועה הצולבת הקדמית, כי אם להעלות סוגיה זו בשנה הראשונה שלאחר ניתוח בחולים בהם ההשתלה הייתה מתורם זר. הם מוסיפים כי ממשיכים כעת לחקור את גורמי הסיכון לדחיית שתל של ה-ACL ומתעתדים לחקור את הגורמים המנבאים ביחס לטיפול הרפואי אשר עשויים לצמצם באופן אובייקטיבי סיכון זה.

Am J Sports Med 2009;37:2362-2367

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן