לחץ בחסם העורקים, ההבדל בין התיאוריה והמעשה/מאת ד”ר פנסקי , עורך אורתופדיה

השימוש בחסם העורקים נפוץ בניתוחים אורתופדיים. ידועות מספר תופעות לוואי כתסחיפים ממקור וורידי, לחץ עצבי ואיסקמיה לשרירים. סוג החסם, רוחבו, מידת הלחץ ומשך הזמן בו הוא מנופח קשורים לסיכוני תופעות הלוואי, לכן מומלץ להפעיל את החסם בלחץ הנמוך ביותר שעדיין יאפשר שדה ניתוחי חופשי מדימומים.

על סמך מספר מחקרים נמצא כי הלחץ המומלץ בגפה העליונה הוא 50-75 מ”מ כספית מעל ערך לחץ הדם הסיסטולי (בד”כ לא מעל 200 מ”מ כספית). לגבי הגפה התחתונה מומלץ שהלחץ בחסם העורקים בירך יהיה עד 100 מ”מ כספית מעל הלחץ הסיסטולי (בד”כ לא מעל 250 מ”מ כספית). הערכים הספציפיים תלויים גם בהיקף הגפה.

מטרת המחקר הייתה לבדוק מהם ערכי הלחץ בהם משתמשים אורטופדים בחסם העורקים והאם הם מודעים לספרות מקצועית בנושא זה.

שיטות: ל 355 מנתחים אורתופדים נשלחו שאלונים עליהם התבקשו להשיב באופן אנונימי.

תוצאות: 199 אורתופדים השיבו לשאלונים. לגבי הגפה התחתונה (151 משיבים) נמצא שהלחץ הממוצע בו השתמשו האורטופדים היה 300 מ”מ כספית (150-400). רק 30 אורטופדים (20%) השתמשו בלחצים נמוכים מ250 מ”מ כספית. כ 20% מהנשאלים טענו כי הם יכולים לצטט מאמר העוסק בנושא, 36% זכרו שיש ספרות בנושא אך לא יכלו לצטט מאמר ספציפי. מתוך כל אלו (סה”כ 85 אורטופדים) רק 19 השתמשו בלחץ נמוך מ250 מ”מ כספית.

לגבי הגפה העליונה (141 משיבים) נמצא שהלחץ הממוצע בו השתמשו האורטופדים היה 250 מ”מ כספית (150-300). רק 16 אורתופדים (11.3%) השתמשו בלחצים מתחת ל200 מ”מ כספית. 76 אורטופדים טענו שהם יכולים לצטט מאמר ספציפי או ידעו שקיימת ספרות בנושא. מתוכם רק 7 השתמשו בלחץ נמוך מ200 מ”מ כספית. 

סיכום: נמצא כי אחוז נכבד מהמשיבים משתמשים מלחץ גבוה מהנחוץ בחסם העורקים. חלק נכבד אינו מודע לקיום ספרות בנושא וגם מבין אלו שטענו כי הם מכירים ספרות בנושא, הרוב משתמש בלחצים גבוהים מהנדרש. להזכירכם: ההמלצה הקיימת בספרות היא להשתמש בלחצים עד 200 מ”מ כספית לגפה עליונה, ועד 250 מ”מ כספית לגפה העליונה.

NC Tejwani, Immerman, P Achan, KA Egol, T McLaurin. Tourniquet cuff pressure: The gulf between science and practice. J Trauma 2006 61;6:1415-1418

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן