חוקרים אירופאים מדווחים כי חולים, שאובחנו עם Short QT Syndrome (SQTS), מצויים בסיכון מוגבר למוות פתאומי, אפילו במהלך החודשים הראשונים לחיים, ו-SQTS עשויה להיות הסיבה לתסמונת מוות בעריסה (SIDS).
לדברי החוקרים, טיפול הבחירה הראשון הוא התקנת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), והם מציעים לשמור את הטיפול ב-Hydroquinone לטיפול בילדים או בחולים המסרבים להשתלת ICD.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 29 חולים עם SQTS. בכל המקרים היה סיפור משפחתי או סיפור אישי של מוות פתאומי, או סיכול מוות פתאומי. 21 מהחולים היו גברים, 8 היו נשים. חציון הגיל בעת האבחנה עמד על 30 שנים.
18 חולים סבלו מתסמינים בעקבות SQTS. בתשעה מקרים דווח על אירוע של דום לבבי, כולל 8 מקרים בהם דום הלב היה התסמין הראשון ל-SQTS. בזמן דום הלב, גילאי החולים נעו בין 4 חודשים ו-62 שנים.
6 חולים סבלו מסינקופה ואחד מפרה-סינקופה. תשעה חולים דיווחו על פלפיטציות, לרוב ביחד עם פרפור פרוזדורים. באק”ג, מרווח QT של החולים היה קצר מ-320 מילישניות, ו-QTc היה קטן מ-340 מילישניות.
3 חולים נפטרו לפני ההערכה ולא קיבלו טיפול. מבין 26 החולים הנותרים, 14 טופלו ב-ICD. 12 הנותרים כללו 2 חולים שהיו צעירים מאוד, ו10 שסירבו להשתלת ICD. 10 חולים טופלו בסופו של דבר ב-Hydroquinidine מניעתי, ואף אחד מהם לא פיתח סינקופה או מוות פתאומי.
לסיכום, מהממצאים עולה כי כאשר חולי SQTS מאובחנים ומטופלים, התוצאות יחסית בטוחות. לרוע המזל, ללא טיפול התוצאות אינן כה טובות. מסיבה זו, חולים עם SQTS וסיפור משפחתי של מוות פתאומי, חייבים לקבל טיפול ב-ICD כאמצעי מניעה ראשונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!