מחקר חדש מצא כי טיפול ב-NSAID מעלה את הסיכון לאישפוז ראשון עקב אי-ספיקת לב. באופן דומה, טיפול ב-NSAID עלול להחמיר אי-ספיקת לב קיימת.
הממצאים החדשים, שמקורם במחקר מקרה-ביקורת, תומכים בממצאים ממחקרים אפידמילוגיים קודמים שקשרו בין טיפול ב-NSAID וסיכון מוגבר לאירועי אי-ספיקת לב, אישפוז עקב אי-ספיקת לב, והתדרדרות אי-ספיקת לב. החוקרים מאמינים כי חסימת ייצור פרוסטגלנדינים מביאה לעליה בתנגודת הסיסטמית וירידה בפרפוזיה הכלייתית, המעלים את הסיכון לאי-ספיקה לבבית.
החוקרים העריכו את השימוש ב-NSAID בקרב 1396 חולים שאושפזו לראשונה בשל אי-ספיקת לב, בין 1997 ו-2000, ו-5000 ביקורות.
שיעור האישפוזים עקב אי-ספיקת לב עמד על 2.7 ל-1,000 שנות אדם. גורם הסיכון החזק ביותר לאישפוז ראשון היה אבחנה קודמת של אי-ספיקת לב, שהעלתה את הסיכון פי 7.3.
לאחר תיקנון למספר ערפלנים, נמצא קשר בין טיפול ב-NSAID ועליה של 30% בסיכון לאישפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב. לא נמצאו השפעה של המינון או משך הטיפול שניתן.
מטופלי NSAID עם אי-ספיקת לב קיימת, היו בסיכון גבוה פי 8.6 לאישפוז ראשון בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרופה ולא סבלו מאי-ספיקת לב בעבר.
החוקרים מסכמים כי אי-ספיקת לב היא סיבה שכיחה לתחלואה ותמותה בקשישים, ואפילו עליה קטנה בסיכון, עלולה להגדיל משמעותית את עומס המחלה באוכלוסיה הכללית. מסיבה זו, יש לשקול בזהירות טיפול ב-NSAID בחולים בסיכון גבוה לאישפוז בשל אי-ספיקה לבבית, דוגמאת אלו עם אי-ספיקת לב קלינית קודמת, סוכרת, אי-ספיקת כליות, או טיפול בתרופות כנגד יל”ד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!