חוקרים צרפתיים מצאו כי בשיעור משמעותי של חולי Rheumatoid Arthritis (RA) קיימות רמות LDL מוגברות, שעשויות להצדיק טיפול התערבותי. למרות העליה בשכיחות אוטם לבבי פטאלי ולא-פטאלי בחולי RA, טרם נערכה הערכה מעמיקה בנושא גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים.
לדברי החוקרים, התמותה הלבבית בחולי RA גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, והיא הגורם העיקרי לתמותה. המחקר הנוכחי נועד לקבוע את שיעור חולי RA עם רמות LDL מוגברות, המצדיקות טיפול להורדת רמות הכולסטרול, וכן להעריך גורמי סיכון אחרים.
במחקר השתתפו 145 חולי RA, 23 מהם כבר קיבלו טיפול להורדת רמות LDL. מבין יתר 122 החולים, 27 (22%) נזקקו לטיפול כזה. 109 מבין 122 החולים הללו טופלו בתרופות ממשפחת DMARD (Disease Modifying AntiRheumatic Drugs). בין גורמי הסיכון הקרדיווסקולרים זוהו עישון טבק ויל”ד.
החוקרים מציינים כי אם רואים ב-RA גורם סיכון נוסף למחלה קרדיווסקולרית, אזי שיעור החולים הזקוקים לטיפול להורדת רמות LDL עולה ל-29%. אם היחס למחלה יהיה כיחס לגורמי סיכון מג’וריים, דוגמאת סוכרת, אזי 70% מחולי RA יזדקקו לטיפול להורדת רמות LDL.
החוקרים מדגישים את חשיבות בדיקות סקר לגורמי סיכון קרדיווסקולרים, וטיפול בכל חולי RA עם אבנורמליות ברמות הליפידים.
לסיכום, יש לבצע הערכה שגרתית של רמות הליפידים בחולי RA. במקרים של היפרליפידמיה, יש לטפל בסטטינים, מתוך מחשבה ש-RA, בדומה ליל”ד, הוא גורם סיכון קרדיווסקולרי נוסף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!