ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של International Journal of Cardiology, עולה כי הכנסת סטנט לעורק הקורונרי המבוצע בין 7 עד 28 יום לאחר MI אקוטי, אך לפני השחרור מבית החולים, קשור לשיפורים ארוכי טווח בתפקוד חדר שמאל.
בעוד שדיווחים אחרים הצביעו על כך, שלטיפול רה-פרפוזיה מאוחר זה אין אפקט על גודל האוטם, יש עדות לכך שטיפול זה מונע הרחבה של החדר. יתרה מכך, על ידי שמירה על הפתיחות של IRA (infarct-related artery), רה-פרפוזיה מאוחרת יכולה לשפר את תפקוד החדר השמאלי.
במחקר השתתפו 177 נבדקים עם MI אקוטי ראשון, שעברו הכנסת סטנט מאוחר לפני השחרור מבית החולים, והיה להם IRA פתוח במשך 3 החודשים הקרובים. הנבדקים חולקו ל-3 קבוצות בהתבסס על EF (ejection fraction) של חדר שמאל שלהם בנקודת ההתחלה : נמוך מ-40%, בין 40 ל-49% ומעל 49%.
נפח סוף דיאסטולי של חדר שמאל, EF של חדר שמאל ואינדקס נפח פעימה (stroke volume) עלו בהדרגתיות מ-6 חודשים ועד ל-3 שנים בכל 3 הקבוצות, בעיקר בקבוצה עם EF בנקודת ההתחלה שהיה נמוך מ-40%. ניקוד תנועת קיר חדר שמאל ולחץ סוף דיאסטולי של חדר שמאל ירדו בכל 3 הקבוצות לאחר חצי שנה ונשארו יציבים לאחר 3 שנים.
לסיכום, אפקטים מועילים ארוכי טווח בחולים המקבלים סטנט תוך קורונרי מאוחר לפני השחרור מבית החולים, לאחר MI אקוטי ראשון, הופיעו במחקר הנוכחי, והם ככל הנראה קשורים לפתיחות של IRA. שיפור הדרגתי ברה מודלינג של חדר שמאל קרה בכל הנבדקים בלי תלות בתפקוד ההתחלתי של חדר שמאל שלהם והשיפור נמשך לפחות למשך 3 שנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!