איבוד המודעות של מיקום המפרק יכול למנוע חזרה לביצוע ספורט לאחר פציעה (מתוך Int J Sports Med)

מנתחים יכולים לשחזר יציבות של כתף של אתלטיים פצועים, אך חוסר במודעות של מיקום המפרק מונע מחלקם לחזור לרמת הביצועים הקודמת שלהם.

פעילויות כגון זריקה, טניס וכדור עף קשורים עם פציעות המובילות לאי יציבות קדמית של הכתף. יש לידע את החולים כי ניתוח יכול לעזור להם, אך ייתכן ולא יוביל לשחזור הפעילות הספורטיבית.

במחקר השתתפו 22 אתלטים עם אי יציבות כתף קדמית חד כיוונית פוסט טראומתית, שעברו שחזור capsulolabral-י קדמי. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 2.8 שנים, החוקרים השוו קבוצה זו עם קבוצת אתלטים ללא היסטוריה של כאב או פציעה בכתף.

19 (86%) מהחולים היו חופשיים מכאב, בעוד ששלושה דיווחו על כאב התלוי בפעילות גופנית. שביעות רצון החולה, שנמדדה על ידי סקלה אנלוגית ויזואלית, הייתה גבוהה (8.1 נקודות בממוצע).

למרות תוצאות טובות אלה, רק 12 (55%) מהחולים חזרו לרמות הקודמות של פעילויות ספורטיביות, כך עולה מתוצאות המחקר, שפורסמו במהדורת אוגוסט של International Journal of Sports Medicine.

מודעות למיקום המפרק הוערך בעזרת שימוש במבחן שעתוק זווית  פסיבי. בקבוצת הביקורת לא היה הבדל משמעותי בין זוויות המטרה והזוויות הנראות לעין.

בקבוצת החולים המיקום הנייטראלי והרוטציה החיצונית לא הושפעו. אך היה חוסר מתמיד במיקום של רוטציה הפנימית (p < 0.05).

12 חולים השיבו בחזרה את המודעות למיקום המפרק, 9 מתוכם חזרו לפעילויות הספורטיביות הקודמות שלהם. בניגוד לכך, רמת פעילות פרה ניתוחית שוחזרה רק ב-3 מתוך 10 חולים, שהיו לא מודעים למיקום המפרק.

לדברי החוקרים, שחזור ליגמנטי / ביו-מכאני מתאים של מבנה המפרק לא מבטיח החלמה מלאה של תפקוד המפרק. הדבר תלוי בהפרעות באינטראקציות הנוירומוסקולריות.

כמו כן, החוקרים מציעים כי החוסר במודעות בנוגע למיקום המפרק יכול להיגרם על ידי ירידה של מתיחת קומפלקס הליגמנט הקפסולרי הקדמי, עם ירידה מקבילה של הפעילות של המכנו רצפטורים בתוך הקפסולה בעת רוטציה פנימית.

החוקרים ממליצים על פיתוח תוכניות שיקום לשחזור המודעות למיקום המפרק ביחד עם שחזור התנועה והכוח.

Int J Sports Med 2006;27:648-652

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן