ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יוני של Circulation, עולה כי חולי MI, שקיבלו סטנט המצופה בתרופה, לעיתים קרובות מפסיקים לקחת clopidogrel, ticlopidine או תרופות אנטי טסיות דומות מוקדם מדי. לעובדה זו יש תוצאות לא רצויות על ההישרדות.

אחד מתוך שבעה חולים במחקר הפסיקו לקחת תרופות אנטי טסיות תוך 30 הימים הראשונים של השתלת סטנט המצופה בתרופה, למרות שרשמו להם לקחת טיפול זה בזמן השחרור מהאשפוז, ולמרות שהם קיבלו המלצות להמשיך לקחת תרופות אלה לפחות למשך תקופה של שלושה עד שישה חודשים לאחר הפרוצדורה.

מתוך 500 חולי MI, שטופלו על ידי סטנט המצופה בתרופה ושוחררו הביתה על טיפול ב- thienopyridine, 68 (13.6%) הפסיקו לקחת את התרופות בטווח של החודש הראשון.

חולים, שהפסיקו לקחת תרופות אלה בטווח של החודש הראשון לאחר הפרוצדורה, היו יותר עתידים למות בצורה משמעותית בטווח של 11 החודשים הבאים (7.5% בהשוואה ל-0.7%, p < 0.0001). HR (hazard ratio) עבור מוות היה 9.0 עם הפסקה מוקדמת של טיפול בתרופות אנטי טסיות.

חוסר בהשכלה תיכונית גבוהה נמצא קשור עם סיכון יותר גבוה ב-79% של הפסקת הטיפול. ממצאים אלה מצביעים על כך, שככל שהחולה יותר מושכל בנוגע לסיבה, שהתרופה הכרחית, כך יהיה ניתן להציל יותר חיים.

פחות סביר שחולים, שהפסיקו טיפול באנטי טסיות, קיבלו הנחיות בשחרור בנוגע לתרופות שלהם או הפנייה לשיקום קרדיאלי.

פרדיקטורים נוספים לחוסר היענות עם לקיחת טיפול אנטי טסיות כוללים : גיל יותר מבוגר, חולה ללא בן / בת זוג, הימנעות מטיפול רפואי בגלל העלות של הטיפול ונוכחות של מחלה קרדיווסקולרית או אנמיה בהצגה.

אסטרטגיות לשיפור השימוש ב- thienopyridines הינן הכרחיות על מנת לשפר את התוצאות של חולי MI המטופלים בסטנט המצופה בתרופה.

לידיעה במדסקייפ