תוצאות של שנתיים ממחקר ניתוח הפחתת נפח ריאה (LVRS) קנדי מציעות כי הליך זה הינו בטוח ומשפר איכות חיים ותיפקוד ריאתי, אך לא מפחית תמותה בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.

חוקר ראשי ד”ר ג’ון מילר מאונ’ מקמסטר בהמילטון, אונטריו, טוען כי יתרונות LVRS צצים במהלך 12 החודשים שלאחר הניתוח ומתחילים להיעלם לאחר זמן זה. בנוסף, העלויות לשיפור איכות החיים הם 140,000$ קנדי.

ד”ר מילר הציג את הממצאים בכנס ה-41 של אירגון מנתחי החזה (STS). זו הפעם הראשונה שדווחו ממצאי מחקרו.

המחקר הקנדי בא לאחר 7 מחקרי ביקורת אקראים של LVRS וכמעט שנתיים לאחר ניסוי טיפול אמפיזמה לאומי (NETT), תוצאות שדיווחו כי LVRS מפחית תמותה בהשוואה לטיפול רפואי בחולי COPD עם מחלה באונה העליונה ויכולת אימון נמוכה, אך לא הפחית תמותה בחולים אחרים. 

ד”ר מילר אמר כי כל החולים עברו 6 שבועות בממוצע של שיקום לפני שנבחרו באקראי ל-LVRS בנוסף להשגחה רפואית אופטימלית או השגחה רפואית בלבד. גויסו 466 משתתפים אך רק 62 השתתפו בפועל, בערך 18%. 32 חולים עברו LVRS.

למשתתפי המחקר היו קשיי נשימה, נפחת (אמפיזמה), hyperinflation ויכולת להשתתף בשיקום נשימתי. כולם עברו שיקום נשימתי לפני החלוקה.

שלא כמו תוצאות NETT, המחקר הקנדי הראה כי LVRS אכן שיפר תוצאות מבדקי הליכה ב-96 מ’ ונפח נשיפה מאומץ בשנייה 1 (FEV1) ב-263 מ”ל (P =.045 ו- P =.013, בהתאמה) אך ד”ר מילר אמר כי יתרונות עלו הגיעו לשיא לאחר שנה וירדו לאחר מכן. תחלואה היתה משמעותית בחולי LVRS, זמן אישפוז ממוצע היה 32 יום וזמן ממוצע ב-ICU היה 17 יום.

העלות ההתחלתית ל-LVRS היתה 49,776$ קנדי לעומת 21,667$ קנדי בחולים עם טיפול רפואי אופטימלי בלבד.

ד”ר מילר אמר כי המחקר נערך ב-5 מרכזים, דבר המציע כי LVRS יכול להתבצע בצורה בטוחה במרכזים רפואיים קטנים.

ד”ר מלקולם דיקמפ, מנתח מבית החולים בבוסטון, מצ’סוצס, ציין כי הצורך למצוא טיפול אמפיזמה יעיל ממשיך להיות בעיה רפואית מרכזית. המנחה ג’וני קרסון נפטר מאמפיזמה.

ד”ר דיקמפ אומר כי הבעיה במחקר היא אחוז דיוק נמוך וציין כי שיפור באיכות החיים לא היה משמעותי סטטיסטי (P =.2112).

לידיעה בדוקטור’ס גייד