תרומבקטומי אנדווסקולארי בשילוב עם טיפול תרופתי מלווה בשיפור עצמאות תפקודית, בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד עקב חסימת כלי דם בינוני וחסרים בדרגה בינונית-עד-חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-International Stroke Conference.

המחקר האקראי, פרוספקטיבי, בתווית-פתוחה נערך בסין בין 2023 ועד 2025 וכלל 564 מבוגרים עם אירוע מוחי איסכמי חד בשל חסימת כלי דם בינונית (גיל חציוני של 71 שנים, 43% נשים) שהתייצגו בתוך 24 שעות מהופעת תסמינים וחסרים קליניים בדרגה בינונית-עד-חמורה (מדד התחלתי של 6 ומעלה בסולם National Institutes of Health Stroke Scale).

החולים חולקו באקראי לזרוע תרומבקטומי אנדווסקולארי עם טיפול תרופתי (קבוצת התערבות, 281 חולים) או טיפול תרופתי בלבד (קבוצת ביקורת, 283 חולים).

התוצא העיקרי היה שינוי במוגבלות תפקודית לאחר 90 ימים, כפי שנקבע לפי מדד Modified Rankin Scale (או mRS) על-בסיס ראיונות טלפוניים עם המטופלים או המטפלים. תוצאים משניים כללו השגת עצמאות תפקודית (מדד mRS של 0-2) ותוצא מצוין (מדד mRS של 0-1). תוצאי בטיחות כללו שיפור בדימום תוך-גולגולתי תסמיני ותמותה לאחר 90 ימים.

מהנתונים עולה כי עצמאות תפקודית לאחר 90 ימים הושגה ב-59% מהחולים לאחר תרומבקטומי לעומת 47% מהחולים בקבוצת הביקורת (יחס סיכון מתוקן של 1.24, p=0.004).

תוצא מצוין לאחר 90 ימים היה נפוץ יותר עם תרובמקטומי (49% לעומת 33%, סיכון יחסי מתוקן של 1.47, רווח בר-סמך 95% של 1.20-1.78).

דימום תוך-גולגולתי תסמיני לאחר 24-72 שעות תועד ב-5% מהחולים לאחר תרומבקטומי לעומת 2% מהחולים בקבוצת הביקורת (יחס סיכון מתוקן של 2.21, רווח בר-סמך 95% של 0.87-5.63).

שיעורי התמותה לאחר 90 ימים עמדו על 11% בחולים לאחר תרומבקטומי ועל 10% בחולים בקבוצת הביקורת (יחס סיכון מתוקן של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.70-1.76).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחלק מהחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם בינוני – בפרט אלו בגיל צעיר יותר, עם אירוע מוחי בדרגה חמורה יותר והתייצגות מוקדמת יותר – צפויים לתועלת הרבה ביותר מתרומבקטומי אנדווסקולארי.

Int Stroke Conference, May 2026

לידיעה במדסקייפ