משלב דום נשימה חסימתי בשינה עם אינסומניה מלווה בסיכון גבוה למחלה צרברווסקולארית

מקור: Sleep

במאמר שפורסם בכתב העת Sleep מדווחים חוקרים מטאיוואן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משלב אינסומניה עם דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה פי עשרה למחלה צרברווסקולארית, הפרעות קצב לב והפרעות תרומבוטיות, בהשוואה לדום נשימה חסימתי בשינה בלבד.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים מרשת TriNetX US Collaborative Network לשנים 2010-2013 עם למעלה מ-3.5 מיליון משתתפים עם לפחות שני תיעודים של דום נשימה חסימתי בשינה. למעלה מ-165,500 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה ואינסומניה ומספר דומה של חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה נכללו במחקר לאחר התאמה לפי מאפיינים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים, מחלות רקע ובדיקות מעבדה.

התוצאים העיקריים כללו מחלה קרדיווסקולארית וצרברווסקולארית, כפי שנקבע לאחר 90 ימים לאחר תיעוד ראשון דום נשימה חסימתי בשינה עד לראשון מבין הבאים, אירוע קרדיווסקולארי או צרברווסקולארי, תמותה, תום זמינות הנתונים למשך עד 10 שנים.

אינסומניה ודום נשימה חסימתי בשינה לוו בסיכון גבוה יותר למשלב הפרעות צרברווסקולאריות לאחר עשר שנים, בהשוואה לדום נשימה חסימתי בשינה בלבד (9% לעומת 8%, בהתאמה; יחס סיכון של 1.17), עם סיכון מוגבר לאירוע מוחי איסכמי (יחס סיכון של 1.17), אירוע מוחי המורגי (יחס סיכון של 1.12) ואירוע איסכמי חולף (יחס סיכון של 1.22).

משלב הפרעות קצב לב היה נפוץ יותר בקרב חולים עם משלב הפרעות השינה, בהשוואה לאלו עם דום נשימה חסימתי בשינה בלבד (20% לעומת 19%; יחס סיכון של 1.10), עם עליה בשיעורי טכיקרדיה, ברדיקרדיה והפרעות קצב לב חדריות ואחרות. עם זאת, פרפור/רפרוף פרוזדורים היו מעט פחות נפוצים בקבוצה זו (יחס סיכון של 0.95).

משלב אינסומניה ודום נשימה חסימתי בשינה לווה גם בסיכון גבוה יותר למחלת לב דלקתית (יחס סיכון של 1.14), מחלת לב איסכמית (יחס סיכון של 1.06) והפרעות תרומבוטיות (יחס סיכון של 1.08), בפרט תרומבוזיס וריד שטחי (יחס סיכון של 1.26).

הקשר בין מרווח זמן עד לאירוע קרדיווסקולארי מג’ורי ראשון היה מתון בשתי הקבוצות (15% לעומת 15%, יחס סיכון של 1.03) ואי-ספיקת לב תועדה בשכיחות מעט נמוכה יותר בקבוצה עם משלב ההפרעות לעומת אלו עם דום נשימה חסימתי בשינה בלבד (8.5% לעומת 9.1%, יחס סיכון של 0.97).

ממצאי המחקר תומכים בהערכת נוכחות אינסומניה ודום נשימה חסימתי בשינה כחלק מהערכת הסיכון השגרתית של מחלות קרדיווסקולאריות וצרברווסקולאריות. הם קוראים להשלמת מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את המנגנונים בבסיס הקשר הנ”ל ולקבוע אם התערבויות ממוקדות עשויות להפחית את הסיכון.

Sleep, Feb 24, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן