רקע

המחקר הוא ניתוח פוסט־הוק של הקבוצת טיפולים רפואיים במחקר CMOSS (Carotid or Middle Cerebral Artery Occlusion Surgery Study), רנדומלי, שבחן בין מעקף כלי דם (EC–IC bypass) לטיפול רפואי בלבד, אצל חולים עם חסימה כרונית ותחלואה (hemodynamic insufficiency) .

שיטות

• נכללו 165 מטופלים מהקבוצה בטיפול תרופתי (medically treated).
• 13 מרכזים בסין בין השנים 2013-2018
• נמדדו שני פרמטרים ב־CTP: זמני מעבר ממוצעים (MTT) וזרימת דם מוחית יחסית (rCBF), בצד התסמיני בהשוואה לצד הבריא.
• התוצא הראשי: שבץ איסכמי באותו הטריטוריה של העורק החסום בתוך 2 שנים.
• ניתוח Cox לבחינת חיזוי, ROC לזיהוי נקודות חיתוך (cut‑off) מיטביות.

תוצאות

• 16 מתוך 165 (9.7%) סבלו משבץ חוזר בטווח של שנתיים
• נקודות חיתוך שזוהו:

• • MTT > 6.5 שניות בצד התסמיני
  • rCBF ≤ 0.5
• בניתוח Cox המתקן:
  • MTT – סיכון מוגבר פי 3.50 (CI 1.19‑10.30; P=0.02)

rCBF – סיכון מוגבר פי 7.36 (CI 2.27‑23.85; P=0.001)

מסקנות

1. פרמטרי CTP מנבאים באופן עצמאי שבץ איסכמי חוזר בקרב חולים עם חסימה תסמינית של CAROTID או MCA.
2. שימוש ב‑MTT ו־rCBF מאפשר לזהות קבוצת סיכון גבוהה, שעשויה להפיק מטיפול ניתוחי כמו EC‑IC bypass.
3. הכניסה של CTP לפרקטיקה יכולה לשפר את המיון עבור טיפול מונע מותאם אישית בעתיד.

מדדי CTP מבוססי מצב המודינמי צפויים באופן עצמאי אירוע שבץ איסכמי חוזר אצל מטופלים עם חסימה כרונית ותסמינית של עורק הקרוטיד או MCA.

המלצות

• שימוש פרקטי ב־CTP: אם MTT הוא מעל 6.5 שניות או rCBF מתחת ל־0.5 – יש לשקול טיפול אגרסיבי יותר, במידת הצורך.
• המחקר בדק את הקבוצה שטופלה רפואית בלבד – כדאי להרחיב ניתוח לגבי מטופלים שטופלו ניתוחית.
• מחקרים עתידיים צריכים לבדוק האם שילוב CTP בהחלט משנה תוצאות לטיפול EC‑IC.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.

CT Perfusion for Predicting Ischemic Stroke in Patients With Symptomatic Carotid or Middle Cerebral Artery Occlusion: A Post Hoc Analysis of the CMOSS Study