טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 מפחית את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ללא השפעה משמעותית על היארעות אוטם לבבי או אירועים מוחיים, פטאליים או לא-פטאליים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול במעכבי SGLT-2 מומלץ לטיפול בהיפרגליקמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2, בעיקר לאור יכולתם להפחית את הסיכון למשלב סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בעיקר הודות להפחתת תמותה קרדיווסקולארית. עם זאת, הירידה במרכיבים הפרטניים של תוצא זה, דהיינו אוטם לבבי או אירוע מוחי (פטאלי או לא-פטאלי), לא נבחנה לעומק.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה נתונים ממחקרים להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים, אשר היו מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו.
נתונים מארבעה מחקרים כללו מידע אודות 42,568 חולים, כאשר דווח על 4,176 סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, 2,157 אירועים לבביים ו-1,288 אירועים מוחיים.
הטיפול במעכבי SGLT-2 לא הפחית משמעותית את הסיכון לאוטם לבבי או אירוע מוחי, ביחד או לחוד. יחס הסיכון לאוטם לבבי פטאלי או לא-פטאלי עמד על 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.85-1.01) ויחס הסיכון לאירוע מוחי פטאלי או לא-פטאלי עמד על 1.00 (רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.11) עם מעכבי SGLT-2 שונים. באשר לכלל האירועים הקרדיווסקולאריים הטרשתיים, יחס הסיכון עמד על 0.95 (רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.02) עם מעכבי SGLT-2. הסיכון היחסי לכלל האירועים הקרדיווסקולאריים הלא-פטאליים (אוטם לבבי ואירוע מוחי לא-פטאלי) עמד על 0.94 (רווח בר-סמך 95% של 0.88-1.02).
ממצאי המחקר מעידים כי הפחתת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים עם מעכבי SGLT-2 ככל הנראה אינה קשורה להשפעות אנטי-אתרוגניות של התרופות, שכן לא תוארה ירידה בסיכון לאוטם לבבי או אירוע מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!