משתנים דוגמת טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי וריפוי בעיסוק לאחר שלושה חודשים ניבאו באופן משמעותי ובלתי-תלוי אילו חולים ישובו לעבודה שנה אחת לאחר אירוע מוחי ראשון, כך עולה מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס הרביעי מטעם ה-European Stroke Organization Conference.
במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 5,609 חולים בין 2005-2014 ממאגר South London Stroke Registry והמשיכו ובחנו 940 חולים (17%) שעבדו בעת הופעת האירוע המוחי הראשון.
מהתוצאות עולה כי 34% מהחולים שעבדו בעת האירוע המוחי הראשון שלהם, שבו לעבודה לאחר שלושה חודשים. עם זאת, שיעור זה ירד ל-27% לאחר שנה אחת, ל-25% לאחר 5 שנים ול-10% לאחר עשר שנים.
החוקרים מדווחים עוד כי זוהתה מגמה לפיה בקרב חולים ששבו לעבודה בתוך שנה אחת תועד סיכוי גבוה יותר להיות מועסקים לאחר עשר שנים. מכאן עולה כי במונחים של תכנון שיקום לאחר אירוע מוחי, יש מקום לנסות ולהשיב את המטופלים לעבודה מוקדם ככל הניתן, ובאופן אידיאלי, בתוך שנה אחת.
בנוסף, חלק גדול מהחולים העצמאיים אינם שבים לעבודה בתחילה. רק 39% מהחולים המתפקדים עצמאית שבו לעבודה לאחר שנה אחת, אם כי שיעור זה עלה ל-47% לאחר חמש שנים ו-69% לאחר עשר שנים.
החוקרים בחנו גם את החרדה והדיכאון של החולים באמצעות מדדי Hospital Anxiety and Depression Scale וסקר 12-Item Short-Form לאחר שנה, חמש שנים ועשר שנים. מהנתונים עלה קשר בין השלכות רגשיות שליליות אפשריות ובין חזרה לעבודה.
בקרב חולים ששבו לעבודה לאחר אירוע מוחי תועד סיכוי גבוה יותר משמעותית לסבול מדיכאון וחרדה לאחר שנה וחמש שנים, בהשוואה לאלו שלא שבו לעבודה. החוקרים מדגישים כי מדובר בממצא פרדוקסאלי, לאחר שמחקרים קודמים הוכיחו כי חזרה לעבודה הינה אבן דרך חשובה בהחלמה.
מתוך כנס ה-ESOC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!