דו”ח הרישום הלאומי לשבץ קובע: 20,000 אירועים מוחיים בשנה בישראל, 30% מעל ההערכות הקודמות (הודעת האיגוד הנוירולוגי)

לראשונה, דו”ח הרישום הלאומי לשבץ המוח בישראל מצביע על כך שכ-20,000 אירועים מוחיים מתרחשים בישראל מדי שנה. פרופ’ דוד טנה: “מדובר במספר הגבוה בכ- 30% מההערכות שהיו בידינו עד כה טרם הרשם של משרד הבריאות. הכשרת נוירולוגים נוספים היא צו-השעה.”

האיגוד הנוירולוגי בישראל חושף היום בכנס השנתי שלו נתונים ראשוניים מדו”ח הרישום הלאומי לשבץ המוח בישראל. נתוני הדו”ח נאספו בשנים 2014-2015 מטעם המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. זו הפעם הראשונה שמתפרסמים נתונים המבוססים על הדו”ח. הדו”ח המבוסס על שליפה ממוחשבת של מקרים בכל בתי החולים בישראל, משלים את רשם NASIS שנערך ע”י האיגוד הנוירולוגי מזה למעלה מעשור ודגם את התחלואה משבץ המוח אחת לשלוש שנים.

בדו”ח עולים מספר נתונים מדאיגים ובראשם העובדה כי בישראל מתרחשים מדי שנה 20,000 אירועים מוחיים. “מדובר על מספר הגבוה בכ30% מההערכות שהיו בידינו עד כה טרם הרשם של משרד הבריאות.” אומר פרופ’ דוד טנה, יו”ר הועדה המייעצת לרשם והיו”ר הנכנס של האיגוד הנוירולוגי בישראל.

ע”פ הדו”ח, שיעור המקרים (מתוקנן לגיל) בגברים גבוה בכ40% ביחס לנשים, ובמגזר הערבי גבוה בכ40% מאשר באוכלוסיה היהודית. נתון נוסף מתייחס לאשפוזם של נפגעי אירוע מוחי ולפיו פחות מ33% מאושפזים במחלקות נוירולוגיות או יחידות שבץ-מוח. “בחלק מבתי החולים בארץ אין עדיין מחלקות נוירולוגיות או שמספר המיטות קטן ומאלץ את בית החולים לאשפז במחלקות פנימיות” מסביר פרופ’ טנה.

שיעור המטופלים בתרופה ממיסת קריש (TPA) ובטכנולוגיה של צנתור מוחי דחוף לשליפת הקריש המוחי החוסם כאשר ישנה חסימה של כלי דם מוחי ראשי נמצא במגמת עליה. בשנת 2015 עמד שיעור המטופלים ב TPA על 7.4% מסך הלוקים באירוע מוחי איסכמי (אוטם מוחי הנגרם מחסימת כלי דם מוחי). שיעור המטופלים בצינתור לשליפת קריש עלה משנת 2014 ל 2015 בכ-70%. כעבור שנה מהאירוע, נפטרו בישראל 23% מהלוקים באירוע מוחי איסכמי ו-43% מהלוקים בדימום מוחי (אשר נגרם מבקיעת כלי דם מוחי ופריצת דם לרקמת המוח).

בכנס שנערך הבוקר בהשתתפות נוירולוגים מרחבי הארץ נחשף כי ארגון הבריאות העולמי הוציא אטלס חדש העוסק בהקצאת משאבים ע”י מדינות לטיפול במחלות נוירולוגיות. בהסתמך על שיעורם הממוצע של נוירולוגים במדינות אירופה, היו צריכים להיות בישראל כ500-600 נוירולוגים. בפועל, יש פחות מ400, ומדי שנה מתווספים מעט מדי נוירולוגים חדשים למערכת הבריאות.

במסגרת “פרויקט כלל-עולמי לנטל תחלואה” בו ישראל שותפה, עולה כי מחלות נוירולוגיות ככלל – ובתוכן שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה, מיגרנה ועוד הן קבוצת המחלות המובילה כגורם לנכות. “הערכות בעולם מצביעות על כך שמחלות נוירולוגיות גורמות לכ250 מיליון מקרי ‘נטל תחלואה'”. הסבירו בכנס.

פרופ’ דוד טנה: “הכשרת נוירולוגים נוספים היא צו-השעה. מזעור נזקים מאירועי מוח ומתחלואת המוח משמעותה הפחתת נטל דרמטית ממערכות הבריאות והרווחה וחסכון של מאות מיליונים בשנה. המודעות לשבץ מוחי הולכת וגדלה הן בקרב מקבלי ההחלטות ואף בציבור הכללי, ואנו מברכים על כך, אבל ארוכה הדרך למזעור תחלואת המוח בישראל”.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן