נעה גינזבורג BSc

חוסר הקפדה על משטר הטיפול ב-) Dabigatranפרדקסה) ו-) rivaroxabanקסרלטו) עשוי להביא להשלכות קליניות חמורות בחולים עם AF, כמו עליה מובהקת בסיכון לשבץ או לתמותה. נראה כי התנהלות זו בנטילת התרופה שכיחה למדי במטופלים הללו, כך עולה ממחקר חדש מה-BMJ .

החוקרים מציינים כי Dabigatran ו- rivaroxaban הן נוגדי קרישה הניתנות דרך הפה (NOACs– novel oral anticoagulants) המאושרות לטיפול מונע לשבץ בחולים עם פרפור עליות (AF). מדובר במשטר טיפול נח יותר מזה הכרוך במתן warfarin, אם כי חסרה בו בקרה יעילה, דבר שעשוי להביא לבעיה בעקביות בטיפול; עם זאת, המידע בענין די מוגבל, כמו גם לגבי השלכות קליניות אפשריות.

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי חדש השתמש במידע שנאסף באונטריו, קנדה בין 1998-2014 על מטופלים עם פרפור עליות שנטלו dabigatran או rivaroxaban. החוקרים הגדירו חוסר עקביות בנטילת התרופה אם התגלה פער של שבועיים או יותר במילוי המרשמים של התרופה. החוקרים השתמשו במודל  COX של סיכון פרופורציואנלי רב משתנים כדי לבחון אם ממצאים קליניים כמו שבץ, TIA (transient ischaemic attack) או תמותה נקשרים לחוסר הצמדות לטיפול.

בעוקבה לקחו חלק 15,857 מטופלים שנטלו dabigatran (בני 80.7 ± 6.7 שנים) ו-10,119 מטופלים שנטלו rivaroxaban (וגילם 77.0±7.1 ).  נשים היוו 52% מכל קבוצת טיפול.

לאחר שישה חודשים, מצאו החוקרים כי 36.4% מהמטופלים לא הקפידו ליטול dabigatran באופן עקבי, לעומת 31.9% מקבוצת המטופלים ב- rivaroxaban.  ההיארעות של שבץ, TIA ותמותה היתה גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב המטופלים שלא הקפידו על נטילה סדורה של dabigatran (עם HR של 1.76, 95% CI 1.6-1.94, p<0.0001) ובמקבילים להם בקבוצת ה- rivaroxaban  (HR 1.89 – 95% CI 1.64 – 2.19,p<0.0001) לעומת המטופלים שנצמדו למשטר הטיפול.

הסיכון רק לשבץ או TIA נותר  גבוה יותר בקרב אלה שלא היו עקביים בנטילת dabigatran (HR 3.75, 95% CI בין 2.59-5.43, p<0.0001) ו- rivaroxaban (HR 6.25, 95% CI בין 3.37-11.58, p<0.0001) לעומת המטופלים שנטלו את התרופות בצורה עקבית.

החוקרים מסכמים כי חוסר הצמדות והקפדה על משטר הטיפול ב-NOAC שכיחים למדי, כשבערך מטופל אחד מכל 3 מגיע למצב כזה בתוך כחצי שנה מתחילת הטיפול וכי להתנהלות הזו ישנן השלכות קליניות חמורות.

http://heart.bmj.com/content/early/2017/03/08/heartjnl-2016-310672

הערת המערכת: באופן פרדוקסלי, דווקא הקלות של נטילת ה-NOAC , ללא צורך בבדיקות וניטור גורמת כנראה לחלק מהמטופלים לחוסר היענות מספק, מה שצריך אולי להוביל לכך שהמעקב והניטור מצד הרופא המטפל צריכים להיות הדוקים יותר.