מנתונים חדשים ממחקר DEFUSE-2 עולה קשר בין דרגת הפרעה לתפקוד מחסום דם-מוח כפי שנקבע לפי בדיקת MRI בחולים עם אירוע מוחי חד ובין הסיכון וחומרת דימום תוך-מוחי לאחר התערבות אנדווסקולארית אקוטית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לאשר את הקשר בין דרגת הנזק למחסום דם-מוח ובין חומרת דימום תוך-מוחי בחולים לאחר טיפול אנדווסקולארי.
מבין 108 החולים במחקר DEFUSE-2, ב-100 חולים היו בדיקות הדמיה הולמות ונתונים זמינים להכללה במחקר; 24 פיתחו המטומה בפרנכימה. עליה בהיקף הנזק למחסום דם-מוח בבדיקות MRI לפני טיפול לוותה בעליה בחומרת דרגת דימום תוך-מוחי. הפרעה למחסום דם-מוח בבדיקות לפני טיפול לוותה בסיכון מוגבר לדימום בפרנכימה, עם יחס סיכויים של 1.69 לכל עליה של 10% בנזק למחסום דם-מוח, אם כי לא זוהה סף מהימן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי היקף הנזק למחסום דם-מוח בבדיקות הדמיה לפני טיפול אנדווסקולארי בחולים לאחר אירוע מוחי חד קשור עם חומרת דימום תוך-מוחי לאחר התערבות אקוטית. קשר זה זוהה כעת בחולים שקיבלו טיפול תוך-ורידי, אנדווסקולארי וטיפול משולב.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!