חוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד מדווחים במאמר חדש שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת JAMA Neurology על שיעורי תמותה של 32% במהלך שנתיים לאחר הכנסת תומכנים לעורקים תרדמה, ממצאים המעלים חשש בנוגע ליחס עלות-תועלת של הפרוצדורה, בעיקר בקשישים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות כ-22,000 מבוטחי מדיקייר (גיל ממוצע של 76 שנים) לאחר הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה בין השנים 2005-2009.
לאחר 30 ימים, שיעורי התמותה עמדו על 1.7%, עם שיעור אירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים של 3.3% ושיעור אוטמים לבביים של 2.5%. החוקרים זיהו סיכון מוגבר לתמותה ואירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים עם גיל מבוגר, היצרות תסמינית של עורקי תרדמה ואשפוז לא-אלקטיבי לבית החולים.
שיעורי התמותה במהלך מעקב של שנתיים עמדו על 32% בכלל האוכלוסיה. שיעור זה עלה ל-37.3% בחולים תסמיניים ואילו באלו ללא תסמינים שיעורי התמותה לאחר שנתיים עמדו על 27.7%.
החוקרים מציינים שני מחקרים אקראיים (מחקר SAPPHIRE [Stenting and Angioplasty With Protection in Patients at High Risk for Endarterectomy] ומחקר CREST [Carotid Revascularization Endarterectomy vs Stenting Trial]) שהצביעו על ממצאים דומים עם הכנסת תומכנים לעורקי תרדמה בהשוואה ל-CEA (Carotid Endarterectomy), אך ייתכן והמצב בחולים בתנאים מציאותיים הוא שונה, בעיקר מאחר והם לרוב מבוגרים יותר, עם יותר מחלות רקע, ומטופלים ע”י רופאים פחות מיומנים.
כך היה במחקר הנוכחי, כאשר גיל החולים הממוצע עמד על 76 שנים, עם שכיחות גבוהה של מחלות רקע. 85% מהחולים סבלו ממחלת לב איסכמית, 25% אובחנו עם אי-ספיקת לב ו-20% עם מחלות ממאירות. בנוסף, מרבית הרופאים לא ענו על דרישות המיומנות שנקבעו במחקרי CREST ו-SAPPHIRE.
החוקרים מדגישים כי יש לקחת בחשבון את הסיכון המוגבר לסיבוכים סביב הפרוצדורה והנטל הכרוך בסיכונים עקב גיל ומחלות רקע בהחלטה בין אפשרויות הטיפול להיצרות עורקי תרדמה בחולים מבוגרים וכי דרושים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר מהו הטיפול הטוב ביותר במקרים אלו.
ממצאי המחקר מעלים שאלות בנוגע להצדקה של פרוצדורות להכנסת תומכנים לעורקי התרדמה לאור הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה ותוחלת החיים הצפויה של החולים לאחר מכן.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!