מתוצאות מחקר חדש עולה כי דום נשימה בשינה נפוצה בחולים לאחר שבץ מוחי, כאשר השכיחות גבוהה עוד יותר בחולים עם אוטם ללא סימנים קליניים או שינויים מיקרווסקולאריים כרוניים.

מהמחקר עולה כי כאחד מכל עשרה חולי שבץ מוחי סובל מדום נשימה בשינה, ויתרה מזאת, דום נשימה נפוץ בלמעלה ממחצית מהחולים עם אוטמים ללא תסמינים קליניים ובלמעלה משליש מהחולים עם שינויים מיקרווסקולאריים כרוניים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה בשינה הינה גורם סיכון ידוע לשבץ מוחי, אך מהממצאים עולה שכיחות גבוהה במיוחד של דום נשימה בשינה (91%) במדגם החולים עם שבץ מוחי חד.

מדגם המחקר כלל 56 חולים עם איסכמיה מוחית חדה שעברו הערכה לדום נשימה בשינה במהלך בדיקת שינה במסגרת אשפוז. דום נשימה הוגדרה בנוכחות AHI (Apnea-Hypopnea Index) של 5 ומעלה.

החוקרים ערכו בדיקת MRI (Magnetic Resonance Imaging) ו-CT (Computed Tomography) במטרה לקבוע נוכחות שבץ מוחי. שבץ מוחי שקט הוגדר במסגרת המחקר ככל נגע שהתאים לאוטם איסכמי ישן, ללא היסטוריה ידועה של חסר נוירולוגי. שינויים מיקרווסקולאריים כרוניים הוגדרו כשינויים דיפוזיים בחומר הלבן, שאינם נובעים מהפרעה נוירולוגית אחרת.

אבחנת דום נשימה בשינה נקבעה ב-51 חולים (91%), כאשר אפניאה חמורה (שהוגדרה בנוכחות למעלה מ-30 אירועי אפניאה בשעת שינה) אובחנה ב-29% ואפניאה מתונה אובחנה ב-30% מהחולים. מדד AHI הממוצע עמד על 23.

מהמחקר עולה כי למעלה משליש מהחולים עם שינויים מיקרווסקולאריים כרוניים (38%) סבלו מדום נשימה חמור בשינה, ולמעלה ממחצית מהחולים (58%) עם אוטם מוחי שקט סבלו מאפניאה חמורה.

לאחר תקנון למין, החוקרים מצאו כי AHI הינו גורם מנבא משמעותי לאוטמים מוחיים שקטים, עם יחס סיכויים של 1.04 (p=0.03). החוקרים מצאו כי ככל שמדד AHI היה גבוה יותר, כך הסיכוי לאוטמים מוחיים ללא תסמינים קליניים היה גבוה יותר.

בחולים עם אוטם מוחי שקט או שינויים מיקרווסקולאריים כרוניים, ככל שדום הנשימה היה חמור יותר ו/או ככל שמדד AHI היה גבוה יותר, כך התוצאות היו שליליות יותר בעת השחרור (p=0.02). עם זאת, מדד AHI לא זוהה כגורם מנבא משמעותי של התוצאות התפקודיות לאחר 180 ימים (p=0.25).

International Stroke Conference

לידיעה במדסקייפ