מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יולי של כתב העת Stroke עולה כי טיפול אנדווסקולרי במטופלים עם הצרות עורק וורטברלי עשוי להיות טיפול בטוח ויעיל.
הצרות עורק וורטברלי חוץ גולגותי (extracranial vertebral artery stenosis ECVAS ) הינה ממצא נפוץ בקרב מטופלים עם ארוע מוחי איסכמי. למרות הידע המוגבל אודות המהלך הטבעי של מטופלים עם מחלה וורטברלית סימפטומטית, נהוג כיום לטפל על ידי שיטות revascularization אנדווסקולריות. במחקר סקר ספרות זה בדקו החוקרים את הסיכונים של טיפול אנדווסקולרי במטופלים עם ECVAS .
החוקרים מצאו 27 מאמרים עם סך של 993 מטופלים, שמתוכם 980 טופלו על ידי הכנסת תומכן לעורק וורטברלי. יותר ממחצית ממטופלים אלה (56%) הדגימו הצרות או חסימה של עורק וורטברלי גם בצד השני של הגוף ו-92% מהמטופלים היו סימפטומטיים בזמן הטיפול.
סך של 11 מטופלים (1.1%) חוו ארוע מוחי, ו-8 (0.8%) חוו TIA (או transient ischemic attack ) במהלך 30 ימים מהטיפול. לאחר מעקב ממוצע של 24 חודשים נמצא כי הסיכון להצרות חוזרת (restenosis ) גבוה יותר בתומכני מתכת (30%) מאשר בתומכנים המשחררים תרופה (11%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול אנדווסקולרי במטופלים עם ECVAS הדגים שיעור נמוך של ארועים מוחיים או TIA סביב הטיפול. כמו כן, שיעור ההצרות החוזרת בתומכנים נמצא סביר יחסית לשיעור שניתן היה לצפות. יש צורך במחקרים קליניים נוספים על מנת להשוות בין יעילות טיפול אנדווסקולרי מול טיפול תרופתי במטופלים אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!