טיפול תוך-ורידי במגנזיום בדימום תת-עכבישי – האם הסיכון עולה על התועלת? (Stroke)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת אוגוסט של Stroke עולה כי ייתכן וטיפול תוך-ורידי במגנזיום-סולפט אינו מסייע לחולים עם דימום תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת.

חוקרים מהונג-קונג וניו-זילנד מסבירים כי ריכוז גבוה של מגנזיום בדם מלווה בתוצאות נוירולוגיות גרועות יותר. הממצאים סותרים תוצאות מחקרים מוקדמים לפיהם רמות מגנזיום נמוכות לאחר דימום תת-עכבישי מובילות לתוצאות שליליות .

החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר אקראי, כפל-סמיות, בשלב III, שכלל 327 מבוגרים. מבין אלו, 169 חולים טופלו במגנזיום סולפט (80 מילימול בתמיסת סיליין 500 מ”ל ביום), בעוד ש-158 חולים טופלו בפלסבו (500 מ”ל סיליין ביום) למשך עד 14 ימים לאחר אבחנת דימום תת-עכבישי חריף על-רקע מפרצת. העירוי החל 31.7 שעות לאחר ההתקף, בממוצע.

מינון מגנזיום הותאם להשגת ריכוז מגנזיום בדם בטווח 2-2.5 מילימול לליטר. החולים טופלו בנוסף ב-Nimodipine.

במטרה להעריך את ההשפעות של מגנזיום, החוקרים השוו את הרמות בדם עם התוצאות הנוירולוגיות, כולל מדד Extended Glasgow Outcome Scale (היעד העיקרי של המחקר, שנבדק לאחר 6 חודשים), מדד Modified Rankin Scale (לאחר 6 חודשים), מדד Barthel Index וחסר נוירולוגי איסכמי מאוחר.

בקרב חולים שטופלו במגנזיום, החוקרים זיהו קשר בין ריכוז מגנזיום גבוה יותר בדם ובין מדדים גרועים יותר (p<0.01) בכל התוצאות למעט חסר נוירולוגי איסכמי מאוחר. בחולים בקבוצת הפלסבו תועדו תוצאות גרועות יותר במדדים Extended Glasgow Outcome Scale וחסר נוירולוגי איסכמי מאוחר בקרב אלו עם רמות מגנזיום גבוהות יותר בדם.

מניתוח רב-משתנים עולה כי ריכוז מגנזיום ממוצע של מעל 1.82 מילימול לליטר בקבוצת ההתערבות, לווה בירידה מובהקת בסיכויים לתוצאות טובות במדדי Extended Glasgow Outcome Scale (מדד 5-8, OR = 0.3) ו-Modified Rankin Scale (מדד 0-2,  OR = 0.3).

בדומה, בקבוצת הביקורת, ריכוז מגנזיום של מעל 0.89 מילימול לליטר לווה בירידה מובהקת לסיכויים לתוצאות טובות יותר במדדי Extended Glasgow Outcome Scale, Modified Rankin Scale ו-Barthel Index.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן להתייחס להיפומגנזמיה בעת האשפוז כאל תגובה תקינה של הגוף לאיסכמיה, ולכן הינה חסרת משמעות פרוגנוסטית. הם מוסיפים כי במטרה להעריך באופן מדויק יותר את יעילות הטיפול בדימום תת-עכבישי על-רקע מפרצת, דרושים מחקרים נוספים, שיתייחסו גם לאיכות החיים או לתפקוד הקוגניטיבי של החולים.

Stroke 2010;41

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן