האם צריכת שוקולד מורידה את לחץ הדם ואת הסיכון למחלת לב? (מתוך European Heart Journal)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר אפידמיולוגי חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של הירחון European Heart Journal עולה כי קיים קשר בין צריכת כמויות קטנות באופן יחסי של שוקולד ובין ירידה בסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית. המחקר זכה כבר להתעניינות רבה בתקשורת הפופולארית.

החוקרים מסבירים כי קיימות ראיות לכך שצריכה מתונה של שוקולד עשויה להיות בעלת תועלת קרדיווסקולארית. מסיבה זו, ביקשו במחקרם זה לבחון שמא צריכת שוקולד אכן עומדת בקורלציה להיארעות של מחלה קרדיווסקולארית (Cardiovascular disease, CVD) בעוקבה גדולה של מחקר קיים. הנבדקים היו כאלה המשתתפים ב-European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC), מחקר גדול ומתמשך אשר נערך בעשר מדינות אירופאיות וכולל למעלה מ-500,000 משתתפים שגויסו בין השנים 1994 ו-1998. המחקר המקורי נועד לבחון קשרים אפשריים בין תזונה, מצב תזונתי, גורמים הקשורים באורח החיים וגורמים סביבתיים, ובין ההיארעות של סרטן ומחלות כרוניות אחרות.

במחקר הנוכחי עשו החוקרים שימוש במידע מתוך ה-EPIC-Postdam, ובו המשתתפים הגרמניים מבין מחקר ה-EPIC המקורי, ונכללו בו אלו מהם שלא סבלו מאוטם לבבי (Myocardial Infarction, MI) או משבץ מוחי בתחילת המעקב ולא נטלו תרופות להורדת לחץ הדם. בתחילת המעקב (1994-1998) הוערכה הצריכה התזונתית לרבות צריכת השוקולד, וכן נמדד לחץ הדם, ותועדו מקרים של אוטם לבבי ושבץ לאחר מכן.

החוקרים מציינים כי לאחר פסילת הנבדקים שאינם מתאימים למחקר, הגיעו לסך של 19,357 (70.3% מהעוקבה המקורית), שמרביתם (92.3%) דיווחו לכל הפחות על צריכת מה של שוקולד. משך המעקב הממוצע היה 8.1 שנים.

החוקרים חישבו את הסיכון להתפתחות CVD על פי רביעונים של צריכת שוקולד בצורה פרוספקטיבית, ומצאו כי ברביעון העליון היה לחץ הדם הסיסטולי נמוך ב-1.0 mmHg (95% CI = -1.6 – -0.4 mmHg) ולחץ הדם הדיאסטולי נמוך ב-0.9 mmHg (95% CI = -1.3 – -0.5 mmHg) בהשוואה לרביעון התחתון של כמות השוקולד שנצרכה. הסיכון היחסי לתוצא המשולב של MI ושבץ לרביעון העליון לעומת התחתון היה 0.61 (95% CI = 0.44-0.87; p = 0.014) ונראה היה שההשפעה הייתה חזקה יותר עבור שבץ מאשר אוטם לבבי.

החוקרים מסכמים כי באוכלוסיה זו צריכת שוקולד מצויה הייתה ביחס הפוך לסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית, ובמיוחד שבץ מוחי. לדבריהם, נראה שההשפעה הייתה מתווכת רק באופן חלקי על ידי הירידה בלחץ הדם, וכי כמות השוקולד שנצרכה הייתה קטנה באופן יחסי (כשההבדל בין הרביעון העליון והתחתון של כמות השוקולד שנצרכה היה 6 גרם ליום בלבד). הם מדגישים את הצורך בהמשך עריכת מחקרים מבוקרים בהקצאה אקראית להמשך בחינת קשר זה.

Eur Heart J 2010

לידיעה ב-NeLM

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן