האם תזונה ים תיכונית מצמצמת תחלואה צרברווסקולארית? (מתוך כנס American Academy of Neurology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר יוצג בכנס השנתי ה-62 של ה-American Academy of Neurology (AAN) עולה כי על פי סריקות תהודה מגנטית (MRI) נראה שתזונה ים תיכונית מורידה את שיעור התחלואה הצרברווסקולארית. החוקרים טוענים כי יתכן וירידה זו בסיכון עשויה להפחית בנוסף את ההתדרדרות הקוגניטיבית בהמשך החיים. לדבריהם, ההשפעה של תזונה ים תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי עשויה להיות מתווכת באופן חלקי על ידי אוטמים מוחיים.

ראוי לציין כי דיווחנו בעבר על מחקרים קודמים אשר ביצעה אותה קבוצת חוקרים בקרב אותה העוקבה, ולפיהם היענות גבוהה לתזונה ים-תיכונית וכן רמות גבוהות של פעילות גופנית היו קשורות בצורה בלתי-תלויה לסיכון נמוך יותר להתפתחות מחלת האלצהיימר. עם זאת, החוקרים טוענים כי עבודתם הנוכחית, בה בוצעו בקרב אותם נבדקים גם סריקות MRI מוחיות, מוסיפה מידע חדש, ובעיקרו כי עדות לשבץ מוחי בסריקות המוחיות הושפעה על ידי היענות הנבדקים לתזונה ים תיכונית. הם טוענים כי המדובר בפעם הראשונה בה מודגם בצורה ברורה כי המנגנון העומד בבסיס התועלת של היענות לתזונה ים תיכונית הינו הורדת התחלואה הצרברווסקולארית.

במחקר נכללו למעלה מ-700 נבדקים מתוך מאגר ה-Washington Heights-Inwood Columbia Aging Project (WHICAP). החוקרים ביצעו סריקות MRI מבניות ברזולוציה גבוהה וכן סקרו יומנים תזונתיים אשר נפרשו על פני כחמש שנות מעקב. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות- היענות ירודה, בינונית וגבוהה לתזונה הים תיכונית.

לדברי החוקרים, ביקשו לבחון במחקרם זה את הקשר בין היענות גבוהה לתזונה ים תיכונית ובין קיומם של אוטמים מוחיים והנפח הכולל ההיפרטנסי בחומר הלבן בסריקות ה-MRI.

החוקרים מדווחים כי בסך הכל, 238 נבדקים הראו אוטם מוחי אחד לפחות. במרבית החולים הללו נצפה אוטם קטן אשר גודלו פחות מסנטימטר אחד. עם זאת, 40 חולים הראו אוטם מוחי גדול מכך. 31 חולים נוספים הראו אוטמים קטנים וגדולים כאחד.

החוקרים מצאו כי בהשוואה לחולים בקבוצת ההיענות הירודה לתזונה ים תיכונית, אלו בקבוצת ההיענות הבינונית הראו סיכון נמוך ב-21% לסבול מאוטם מוחי. הנבדקים בקבוצת ההיענות הגבוהה היו בעלי השיעור הנמוך ביותר של אוטמים מוחיים, עם ירידה של 36% לעומת אלו עם היענות ירודה לתזונה זו.

לאחר שנותחו הנתונים ללא תקנון, ביקשו החוקרים לבדוק מודל ובו מבוצע תקנון לערפלנים אפשריים. מודל אחד שכזה תיקנן למאפיינים דמוגרפיים בסיסיים, דוגמת גיל החולה, מינו, רמת ההשכלה ומוצא אתני. מודל מתוקנן נוסף התייחס לגורמי סיכון וסקולאריים, כגון Apolipoprotein E4, מדד מסת הגוף (BMI), צריכה קלורית, סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם, היסטוריה של עישון ורמות כולסטרול. החוקרים מדווחים כי בשני המודלים המתוקננים, עוצמת הקשר בין תזונה ים תיכונית ובין אוטמים מוחיים נותרה כמעט ללא שינוי.

החוקרים מוסיפים כי הקשר בין היענות גבוהה לתזונה ים תיכונית ובין אוטמים מוחיים היה בר השוואה לזה של יתר לחץ דם, עם סיכון נמוך ב-35%. הקשר שנצפה היה חזק יותר בקרב נשים מאשר בגברים (45% לעומת 15.6%) אולם לא השתנה בתלות בגודל האוטם או לאחר פסילת חולים הסובלים משיטיון (46 חולים) או משבץ מוחי קליני (88 חולים). בנוסף, הם מציינים כי לא נצפה קשר בין תזונה ים תיכונית ובין הנפח ההיפרטנסי של החומר הלבן.

החוקרים מסכמים כי בדיקות דימות במחקרים מבוססי-אוכלוסייה מעניקים חוזק רב למחקר, וכי התוצאות מחזקות את התפישה לפיה אורח חיים בריא מגן על המוח ועל הלב. הם מוסיפים כי יש מקום לערוך מחקרים דומים באוכלוסיות בעלות הרגלי תזונה אחרים.

מתוך הכנס השנתי ה-62 של ה-American Academy of Neurology (AAN) שצפוי להיערך בחודש אפריל 2010, באונטריו, קנדה.

רוצים להביע את דעתכם? בואו להשתתף בפורום התזונה של אי-מד

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן