האם הצבת סטנט בקרוטידים מסייעת גם לחולים אסימפטומטים?

מתוצאות מחקר חדש עולה כי הצבת סטנט בקרוטידים יכולה להביא לשיפור במדדים נוירו-קוגנטיביים בחולים עם היצרות של הקרוטידים.  הממצאים עשויים להביא לעליה במספר טיפולי Cartoid Stenting לשיפור הפרעות נוירו-קוגניטביות שלא זוהו מוקדם יותר, בחולים אסימפטומטים כביכול. עם הצבת סטנט, יחול שיפור במטופלים שנחשבו קודם לכן אסימפטומטים.

בכנס השנתי ה-31 של Society of Interventional Radiology הוצגו תוצאות הביניים של מחקר שעקב אחר ההשפעות הנוירו-קונגיטיביות לטווח הרחוק ואירועי תסחיפים קטנים בחולים שעברו Carotid Stenting.

סה”כ השתתפו במחקר 100 נבדקים, תערובת של חולים סימפטומטים עם היצרות של מעל 70%, וחולים אסימפטומטים עם היצרות של מעל 80% לפי קריטריוני NASCET. תוצאות הביניים התבססו על 51 נבדקים סה”כ.

מבין הנבדקים הללו, 51% סווגו כסימפטומטים, עם שבץ של שבץ או TIA, 49% היו אסימפטומטים.

הערכת תפקוד קוגניטיבי בוצעה לאחר 1 עד 5 ימים לפני הצבת הסטנט, לאחר מכן בוצעה יום ויומיים לאחר הפרוצדורה, ושוב 3, 6, ו-12 חודשים לאחר הפרוצדורה. מבחנים קוגנטיביים כללו מדידות לפי Dementia Rating Scales-2, IQ Premorbid, ומבחנים סטנדרטים לקשב, ריכוז, תפיסת מרחב, זיכרון מילולי, Executive Function, מצב רוח ויותר.

Diffusion MRI שימש למדידת כל אירוע אמבולי במוח. תוצאות קוגניטיביות הושוו לממצאים ב-MRI. הפרעות ב-Diffusion MRI זוהו ב-13 מ-51 המשתתפים, ולאחר 3 חודשים מצבו של אף אחד מהמשתתפים לא החמיר. 8 מ-30 המשתתפים ששרדו את תקופת המעקב, הראו Diffusion, ובקבוצה זהו זוהתה חשיבות סטטיסטית לירידה.

מבין 30 הנבדקים עם תקופת מעקב של חצי שנה, החוקרים מצאו בכל הקבוצות, זיכרון, פונקציה מוציאה לפועל, הכל, הראה שיפור משמעותי. החוקרים טוענים כי החולים משתפרים באופן משמעותי. הפרעות קוגניטיביות זותה גם בחולים סימפטומטים.

סה”כ, השיפור היה משמעותי. חלק מהמטופלים שהיו בבתי אבות בשל ירידה קוגנטיבית, יכלו לשוב לביתם הודות לשיפור ביכולת החשיבה.

כתוצאה מההיצרות, נראה כי רמות גבוהות של חשיבה, כמו תפקוד קוגנטיבי או סיבוכי זיכרון, הם הדברים שאובדים. כאשר משיבים את אספקת הדם, אותם חסרים ישובו חזרה.

עם זאת, בשלב זה האינדיקציה היחידה להצבת סטנט בקרוטידים היא מניעת שבץ אך עם ממצאים אלו ניתן לשנות זאת, בעיקר אםהתוצאות יאושרו במחקרים נוספים.

לסיכום, במאמר מערכת נכתב כי מדובר בממצא מאוד מאוד מעניין. רופאים מטפלים בחולים אלו סברו במשך שנים שקיימים שינויים קוגניטיביים בחולים אסימפטומטים, אך מעולם לא נמצאה הוכחה כלייתית לכך.

המחקר מספק מתון מדיד, אובייקטיבי, המראה כ אפילו בחולים אסימפטומטים כביכול, יש תסמינים. חשוב מכך, חולים אלו משתפרים לאחר טיפול מצוין, בגישה פולשנית-מינימלית.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן