חוקרים גרמנים מדווחים על ירידה בגודל האוטם ושיפור בתוצאות שבץ איסכמי כאשר קודמים לו התקפים איסכמיים חולפים (TIAs). תוצאות הדמיות ה-MRI מוצאות כי ההשפעה החיובית נובעת מהגנה עצבית אנדוגנית.

דיווחים קודמים הציעו כי TIA עשוי ליצור הגנה עצבית באמצעות השראת טולרנטיות איסכמית. אולם, עד כה לא נמצאו מדידות אובייקטיביות ולא התקבל כל הסבר למנגנון ההגנה.

החוקרים העריכו את שיעור הזרימה ואת מידת הנזק האיסכמי בקרב חולים שסבלו משבץ. 10 חולים חוו TIA במהלך 4 השבועות הקודמים לשבץ, 6 חולים חוו TIA אחד לפחות יותר מ-4 שבועות לפני הופעת השבץ, ו-49 חולים לא חוו TIA בעבר. הדמיות MRI בוצאו תוך 12 שעות מהופעת הסימפטומים ושוב כעבור 3-7 ימים.

היקף וחומרת הגבלת הזרימה, התיעול מחדש וסוגי האטימה לא נמצאו שונים בין הקבוצות, דבר המעיד, לדברי החוקרים, כי ההשפעה המגנה איננה קשורה באספקת דם משופרת או במעגל זרימה צדדי המושרים על-ידי TIA.

הדמית ה-MRI הסופית מצאה כי נפח האוטם הממוצע עומד על ערך של 9.1mL בחולים בעלי היסטוריה של TIA ועל ערך של 36.5mL בחולים ללא היסטוריה כזו. בקרב 10 החולים שבהם התרחש TIA במהלך 4 השבועות שקדמו לשבץ, נמצא נפח אוטם ממוצע של 5.6mL. הגורם היחיד שנמצא כצופה את גודל האוטם הסופי באנליזות רגרסיה לינארית רבות-משתנים היה התרחשות TIA.  

בקבוצה שחוותה TIA נמצא גם דירוג נמוך משמעותית של השבץ בהערכה שבוצעה כעבור 12 שעות ובזמן השחרור מבית-החולים.

החוקרים מסכמים כי למרות ש-TIA מהווה אות אזהרה, תאור וחקירה נוספת של הופעת טולרנטיות איסכמית באופן טבעי עשויים להעלות נקודת ראיה חדשה בפיתוח הגנה עצבית וטיפולים בשבץ אקוטי.