מה בין פעילות גופנית בילדות ובין נפח המוח? (JAMA Netw Open)

הגדלת היקף פעילות גופנית בילדות מאוחרת מלווה בעליה בנפח המוח באזורים המעורבים בתפקוד קוגניטיבי, יכולת רגשית, למידה ותחלואה פסיכיאטרית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.

החוקרים בחנו נתונים אודות 1,088 ילדים (52% בנות) ממחקר Generation R Study, מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה בן ארבע שנים מרוטרדם, הולנד. בגיל 10 שנים, הילדים והמטפלים דיווחו על דרגת הפעילות הגופנית של הילדים ומעורבות בפעילויות ספורט.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את השינויים בנפח המוח של המשתתפים במחקר באמצעות בדיקת MRI בגילאי 10 שנים ו-14 שנים.

מהנתונים עולה כי כל עליה של שעה של השתתפות בספורט בשבוע לוותה בשינוי גדול יותר של 64 ממ3 בנפח המוח באזור חומר אפור תת-קורטיקלי (p=0.04). כל עליה של שעה בפעילות גופנית כוללת לוותה בשינוי גדול יותר של 154 ממ3 בכלל החומר הלבן (p=0.02).

מניתוח הנתונים עלה כי סך פעילות גופנית מכל סוג (p=0.03) ודיווח של הילדים על משחק מחוץ לבית (p=0.01) לוו בנפח גדול יותר של האמיגדלה לאורך הזמן.  עוד זוהה קשר בין סך הפעילות הגופנית כפי שדווח ע”י הילדים ובין עליה בנפח ההיפוקמפוס (p=0.02).

החוקרים מסכמים וכותבים כי פעילות גופנית הינה אחת החשיפה הסביבתיות המבטיחות ביותר להן השפעה חיובית על המצב הבריאותי לאורך החיים. הממצאים מצטרפים לעדויות קודמות המדגישות את התועלת הנוירו-התפתחותית של פעילות גופנית על מבני האמיגדלה והיפוקמפוס.

JAMA Netw Open, Oct 5, 2023

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן