פעילות גופנית עשויה להאט התקדמות מחלה והידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם (Neurology)

פעילות גופנית בדרגה בינונית-עד-מאומצת בהיקף של 1-2 שעות, פעמיים בשבוע, מלווה בהאטת התקדמות מחלה והידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת פרקינסון בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology.

לאור העדר נתונים ארוכי-טווח אודות ההשפעות ארוכות הטווח של פעילות גופנית בחולים עם מחלת פרקינסון החוקרים ביקשו החוקרים לבחון את הנושא במחקר עוקבה תצפיתי. אלוני Physical Activity Scale for the Elderly שימשו להערכת פעילות גופנית סדירה ופעילות גופנית בדרגה בינונית-עד-מאומצת והחוקרים בחנו את הקשר עם התקדמות מדדים קליניים, לאחר תקנון לגיל, מין, טיפול תרופתי ומשך מחלה.

מדגם המחקר כלל 237 חולים עם מחלת פרקינסון (גיל ממוצע של 63 שנים, 69.2% גברים), משך מעקב של 5.0 שנים. פעילות גופנית סדירה ופעילות גופנית בדרגה בינונית-עד-מאומצת בתחילת המחקר לא השפיעה משמעותית על ההתקדמות הקלינית של מחלת פרקינסון. עם זאת, רמות פעילות גופנית ממוצעות לאורך זמן נקשרו עם הידרדרות איטית יותר בהפרעה בשיווי משקל, פעילויות יומיומיות ומהירות עיבוד בחולים עם מחלת פרקינסון.

ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית בעצימות מתונה-עד-גבוהה מלווה בהידרדרות איטית יותר של הפרעות בשיווי משקל ופעילויות הקשורות בעבודה נקשרו בעיקר עם הידרדרות איטית יותר במהירות עיבוד.  הממצאים היו עקביים בניתוחים סטטיסטיים שונים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בטווח הארוך, הקפדה על פעילות גופנית סדירה מלווה במהלך קליני טוב יותר של מחלת פרקינסון, כאשר לסוגים שונים של פעילות גופנית השפעות שונות.

Neurology, January 12, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן