מנתונים חדשים לאחר 45 שנות מעקב אחר רצי עלית למרחקים ארוכים עולה כי כושר גופני ראשוני גבוה יותר בגיל צעיר מלווה ברמות כושר גופני גבוהות יותר עם הגיל, למרות ירידה תלוית-גיל ביכולת הגופנית. כמו כן, קשישים יכולים לשמור על סיבולת לב-ריאה טובה עם הגיל.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את יכולת לב-ריאה ויכולת הריצה של ספורטאים אולימפיים לאורך מספר עשורים, במטרה לקבוע שינויים בכושר הגופני בקבוצת ספורטאי עילית אלו עם הגיל.
מדגם המחקר כלל 26 גברים שלקחו חלק בתחרויות ריצה באולימפיאדת 1968. החוקרים בחנו את קצב הלב, צריכת חמצן מקסימאלית וכלכלת ריצה בשנים 1968, 1993 ו-2013. בשנת 2013 השתתפו 22 מהאצנים: שלושה הלכו לעולמם בין 1993 ו-2013, ואחד סירב לקחת חלק במחקר.
קצב הלב המקסימאלי עמד על 178 פעימות לדקה בשנת 1968, 176 פעימות לדקה בשנת 1993 ו-168 פעימות לדקה בשנת 2013. צריכת החמצן המקסימאלית עמדה על 78, 57 ו-42 מ”ל/דקה/ק”ג בשנים 1968, 1993 ו-2013, בהתאמה. מדדי VEmax עמדו על 177 ליטר/דקה בשנת 1968, 150 ליטר/דקה בשנת 1993 ו-118 ליטר/דקה בשנת 2013 וירדו בכל נקודת זמן. הירידה ב- VEmax תאמה לירידה בצריכת חמצן מקסימאלית.
מדדי כלכלת ריצה עמדו על 196, 205 ו-240 מ”ל/ק”ג/ק”מ בשנים 1968, 1993 ו-2013, בהתאמה, והיו גדולים יותר בשנת 2013 בהשוואה לשנים המוקדמות יותר.
Med Sci Sports Exerc. 2018;50(1):73-78
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!