שימוש ממושך בסטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים האסורים לשימוש בקרב מרימי משקלות עשוי להוביל לירידה בתפקוד החדרי, כאשר ההפרעה עשויה להיוותר גם לאחר הפסקת השימוש בסמים, כך מזהירים חוקרים מארצות הברית, בעקבות תוצאות מחקר חתך חדש, שפורסמו בכתב העת Circulation.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את התפקוד הסיסטולי והדיאסטולי של חדר שמאל ואת נפח נגעים טרשתיים בעורקים הכליליים בקרב 140 גברים מרימי משקלות, בגילאי 34-54 שנים. המדגם כלל 54 משתתפים שלא השתמשו בסטרואידים אנאבוליים ו-86 משתתפים שנטלו סטרואידים אלו, מהם 58 נטלו את הסמים באותה עת ו-28 השתמשו בהם 15 חודשים טרם ההערכה.

החוקרים לא זיהו הבדלים רבים בין אלו שהשתמשו ואלו שלא השתמשו בסטרואידים האנאבוליים, אם כי מדד מסת הגוף ומדד מסת גוף ללא-שומן היו גבוהים יותר בקרב המשתמשים בסטרואידים.

בקרב אלו שהשתמשו בסטרואידים תועד תפקוד סיסטולי ירוד משמעותית של חדר שמאל, בהשוואה לאלו שלא השתמשו בסמים (52% לעומת 63%, בהתאמה). מהירות הרפיית חדר שמאל כסמן לתפקוד דיאסטולי הייתה גם כן נמוכה יותר (9.3 לעומת 11.1 ס”מ לשניה).

בקרב המשתמשים בסטרואידים תועד גם נפח נגע טרשתי גדול יותר משמעותית, עם הבדל ממוצע משוער של 0.46 ממ”ק.

הניתוח תוקן לגיל, מוצא/גזע, היסטוריה של עישון, קוקאין ו/או תלות באלכוהול, שעות פעילות אירובית בשבוע במהלך עשר השנים האחרונות וסיפור משפחתי של מחלת עורקים כלילית.

החוקרים זיהו הבדל מובהק בתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל בין אלו שהתמשו בסטרואידים ועדיין נטלו את הסמים ואלו שהפסיקו את השימוש טרם המחקר (הבדל של 9.5%-). עוד זיהו החוקרים הבדל מובהק אך פחות בולט בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל בין משתמשים בהווה ומשתמשים בהווה בסטרואידים אנאבוליים, עם הבדל ממוצע של 1.1 ס”מ לשניה.

הנתונים הצביעו על קשר מובהק בין מינון סטרואידים אנאבוליים במהלך החיים ובין נטל טרשת עורקים כליליים, כאשר כל עליה של עשר שנים בשימוש המצטבר בסטרואידים לוותה בעליה של 0.60 יחידות בנפח הנגע הטרשתי.

החוקרים קוראים לשקול שימוש בסטרואידים אנאבוליים בהערכת גברים צעירים עם סימנים להפרעה בתפקוד לבבי.

Circulation, May 23, 2017

לידיעה במדסקייפ