במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association מדווחים חוקרים על מממצאים חדשים, מהם עולה כי עליה מתונה בלחץ הדם הסיסטולי במהלך מבחן מאמץ הינה סימן פרוגנוסטי שלילי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי החשיבות הפרוגנוסטית של עליה מתונה בלחץ הדם הסיסטולי בזמן מאמץ לא נבחן לעומק וכעת הם ביקשו להעריך את הקשר בין תגובת לחץ דם סיסטולי ובין תמותה מכל-סיבה והיארעות אוטם שריר הלב ב-44,089 משתתפים שהשלימו מבחן מאמץ בפרויקט FIT (Henry Ford Exercise Testing) בין השנים 1991-2010.
תגובת לחץ דם סיסטולי בזמן מאמץ נבחנה כמשתנה קטגוריאלי (מעל 20 מ”מ כספית: ייחוס; 1-20 מ”מ כספית; ועד 0 מ”מ כספית) ולכל ירידה של סטיית תקן אחת. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת יחס הסיכון לקשר בין תגובת לחץ דם סיסטולי ותמותה מכל-סיבה והיארעות אוטם שריר הלב.
במהלך חציון מעקב של עשר שנים תועדו 4,782 מקרי תמותה (11%) ובמהלך למעלה מ-5.2 שנים תועדו 1,188 אוטמים של שריר הלב (2.7%).
לאחר תקנון לנתונים דמוגרפים, כושר גופני וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, החוקרים זיהו סיכון מוגבר לתמותה עם ירידה בתגובת לחץ דם סיסטולי (מעל 20 מ”מ כספית: יחס סיכון של 1.0; 1-20 מ”מ כספית: יחס סיכון של 1.13; עד 0 מ”מ כספית: יחס סיכון של 1.21). תועדה מגמה של עליה בסיכון לאוטם שריר הלב (מעל 20 מ”מ כספית: יחס סיכון של 1.0; 1-20 מ”מ כספית: יחס סיכון של 1.09; עד 0 מ”מ כספית: יחס סיכון של 1.19). לכל ירידה של סטיית תקן אחת בלחץ הדם הסיסטולי תועדה עליה ביחס הסיכון לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.08) ובהיארעות אוטם שריר הלב (יחס סיכון של 1.09).
לסיכום, מהנתונים עולה כי עליה מתונה בלחץ הדם הסיסטולי בזמן מאמץ הינו סמן פרוגנוסטי שלילי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!