ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי פעילות גופנית סדירה עשויה לשפר את מצב הרוח של חולים עם מחלות כרוניות. עם זאת,לא מדובר בתרופת קסם: בממוצע, מבין כל שישה חולים שיקפידו על פעילות גופנית קבועה, רק אחד יזכה לשיפור במצב הרוח.
החוקרים מסבירים כי יש מעט עדויות המעידות על התועלת של פעילות גופנית במניעת דיכאון, ולמעשה יש עדויות כי פעילות גופנית הינה אפשרות טיפול בפני עצמה.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את העדויות לפיהן פעילות גופנית עשויה לסייע לחולים הסובלים ממחלות כרוניות, ללא אבחנה של דיכאון, אך עם מצב רוח ירוד. לשם כך, הם אספו נתונים מ-90 מחקרים קודמים שכללו למעלה מ-10,000 משתתפים עם מחלות רפואיות דוגמת סרטן, מחלות לב, מחלת ריאות חסימתית כרונית, פיברומיאלגיה, כאב כרוני, או השמנת-יתר.
בכל מחקר, המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת פעילות גופנית (בממוצע, שלוש פעמים בשבוע, במהלך 42 שבועות) או לקבוצת ביקורת.
החוקרים כותבים כי בחולים עם תסמיני דיכאון, כפי שדורג לפי מגוון מדדים פסיכולוגיים, נרשמה ירידה של 22% עם פעילות גופנית. הממצאים הצביעו על השפעה על מדדי עייפות, חרדה, כאב והפרעות נפשיות אחרות.
היקף ההשפעה של פעילות גופנית על תסמיני הדיכאון בסקירה היה קטן אך משמעותי. החוקרים מוסיפים כי פעילות גופנית מתונה, במשך לפחות 150 דקות בשבוע, או פעילות מאומצת למשך לפחות 75 דקות בשבוע, הביאו לתועלת הרבה ביותר.
עם זאת, לסקירה מספר מגבלות, כולל העובדה שלא ברור עד כמה חולים עם מחלות כרוניות יכולים להתאמן בעוצמה מספקת, וכי משתתפים רבים פרשו מהמחקרים. כמו כן, לא ברור מהו משך ההשפעה, מה היקף הפעילות הגופנית הנדרשת ואילו תרגילים נדרשים (תרגילים אירוביים או תרגילי כוח).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!