לפעילות גופנית קבועה השפעה חיובית על מסת שריר הלב (מתוך הכנס השנתי של ה-American College of Cardiology)

במחקר חדש שהוצג בכנס ה-American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תועלת נוספת לפעילות גופנית קבועה מניעת ירידה במסת שריר הלב, המופיעה באופן נורמאלי עם הגיל.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מסת שריר הלב, הנקבעת לרוב לפי מסת החדר השמאלי, מגיעה לשיא בשלב מוקדם במהלך החיים ויורדת עם הגיל.

החוקרים ערכו את המחקר במטרה לקבוע את ההשפעה של פעילות גופנית קבועה על השינוי במסת שריר הלב, ומצאו כי הקפדה על פעילות גופנית לאורך החיים עשויה לשמור על האלסטיות של שריר הלב. הם מציינים כי מאחר שתאי שריר הלב עוברים אטרופיה עם הגיל, הלב נחלש עם השנים, ומאבד מיכולתו להגיב לדרישות המוגברות כמו בעת פעילות גופנית, ובמקרים רבים, הדבר מובילה להקשחה של שריר הלב ע”י עליה יחסית בחלק של רקמת החיבור, בהשוואה לשריר הלב.

מדגם המחקר כלל 81משתתפים בריאים, בעלי אורח חיים סדנטרי, בגילאי 21-82 שנים ו-67 משתתפים בגיל 65 ומעלה שהקפידו על פעילות גופנית קבועה במהלך חייהם.הקבוצה השנייה חולקה לאלו שהתאמנו 2-3 פעמים בשבוע, 4-5 פעמים בשבוע ו-6-7 פעמים בשבוע. פעילות גופנית הוגדרה כפעילות אירובית במשך 20-25 דקות. המשתתפים במחקר עברו בדיקת MRI של הלב להערכת מסת שריר הלב ומסת החדר השמאלי.

מהתוצאות עולה כי בקבוצת המשתתפים הסדנטריים נרשמה ירידה במסת החדר השמאלי עם הגיל, מממוצע של 55 גרם למ”ר באלו בשנות השלושים לחייהם ל-24 גרם למ”ר באלו בשנות השישים לחייהם. מנגד, באלו שהקפידו על פעילות גופנית קבועה, מסת החדר השמאלי נותרה יציבה ואף גדלה, וזוהה קשר מנה-תגובה ברור עם היקף הפעילות הגופנית. באלו שהתאמנו 2-3 פעמים בשבוע, מסת החדר השמאלי נעה סביב 53 גרם למ”ר, ועלתה ל-62 גרם למ”ר באלו שהתאמנו 4-5 פעמים בשבוע ול-68 גרם למ”ר באלו שהתאמנו 6-7 פעמים בשבוע.

תוצאות דומות תועדו עם קליטת החמצן המקסימאלית. בקבוצת המשתתפים הסדנטריים נרשמה ירידה קבועה עם הגיל, אך מנגד, בקבוצה הפעילה תועדה עליה עם עליה ברמת הפעילות הגופנית. בנבדקים מעל גיל 65 שנים, שהתאמנו 4-5 פעמים בשבוע, קליטת החמצן המקסימאלית הייתה גבוהה יותר בהשוואה לנבדקים סדנטריים מתחת לגיל 34.

מתוך הכנס השנתי של ה-American College of Cardiology

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן