ממחקר חדש עולה כי בדיקת סונוגרפיה לגיד אכילס עוזרת באבחון Xanthoma ולכן מאפשרת להבחין בין Familial Hypercholesterolemia ובין סוגים אחרים של דיסליפידמיה.
Xanthoma בגידים הן מאפיין ספציפי ל-Familial Hypercholesterolemia, וגיד אכילס הוא אתר אופייני.
על-מנת לבחון אם בדיקת אולטרה-סונוגרפיה יעילה לזיהוי מחלה זו, ללא אבחנה מולקולרית, החוקרים עקבו אחר נבדקים עם דיסליפידמיות שונות.
127 מהנבדקים סבלו מ-Familial Hypercholesterolemia, 84 סבלו מ-Familial Combined Hyperlipidemia, 79 חלו ב-Pylogenic Hypercholsterolemia ו-88 נבדקים עם רמות ליפידים תקינות שימשו כקבוצת ביקורת.
Xanthoma בבדיקות סונוגרפיה זוהו רק בחולים עם Familial Hypercholesterolemia. התעבות גיד אכילס היתה גדולה באופן משמעותי בהשוואה ליתר הקבוצות.
בקבוצת חולי Familial Hypercholesterolemia, אך לא בקבוצות האחרות, עובי הגיד עמד ביחס ישר לרמות LDL Cholesterol וביחס הפוך לרמות HDL.
החוקרים קבעו עובי סף לגיד של מעט מעל 5 מ”מ בגברים ומעט מתחת ל-5 מ”מ בנשים, מתוקנן לגיל, וכך סיווגו נכונה 56 מ-70 (80%) נשאי מוטאציה ל-Familial Hypercholesterolemia. בקבוצה אחרת של 58 נבדקים עם דיסליפידמיה, ללא המחלה, סיווג לפי ערכי הסף הללו סיווג נכונה 53 נבדקים (88%).
החוקרים מסכמים כי מומלץ לזהות חולים המועדים ל-Familial Hypercholesterolemia באמצעות בדיקת אולטרה-סאונד, באמצעות ערכי גיד אכילס מותאמים לגיל ולמין.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!