במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Asthma and Allergy מדווחים חוקרים מיפן על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולי אסתמה עם תבנית PRISm (או Preserved Ratio Impaired Spirometry) שיעור ההתלקחויות האקוטיות החמורות היה גבוה יוצר מכפליים בהשוואה לאלו עם תפקוד ריאתי תקין. שיעור ההחמרות היה דומה לזה שנצפה בחולים עם הפרעה חסימתית בתפקודי הריאה, וזאת למרות היעדר עדות לחסימת זרימת אוויר מובהקת.

החוקרים השלימו ניתוח סטטיסטי רטרוספקטיבי שכלל 1,411 מבוגרים עם אסתמה ביפן. על-בסיס תפקודי ריאות, החולים סווגו לקבוצת ביקורת (מדד FEV1 תקין ויחס FEV1/FVC תקין, 1,102 חולים), תבנית PRISm (מדד FEV1 ירוד עם יחס FEV1/FVC תקין, 133 חולים) וחסימת זרימת אוויר (FEV1 ירוד ויחס FEV1/FVC ירוד, 176 חולים).

התוצאים העיקריים כללו את תדירות התלקחויות אקוטיות חמורות (הוגדר כאירועים שדרשו ביקור בחדר מיון, אשפוז, או טיפול סיסטמי בקורטיקוסטרואידים במשך 3 ימים ומעלה) כפי שנקבע לאורך השנתיים שקדמו לגיוס למחקר, לצד מאפיינים קליניים ודפוסי טיפול.

התלקחויות אקוטיות חמורות תועדו ב-40% מהחולים עם תבנית PRISm בהשוואה ל-24% מהביקורות ו-30% מאלו עם חסימת זרימת אוויר.

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בחולים עם תבנית PRISm תועד מדד מסת גוף גבוה יותר (יחס סיכויים מתוקן של 1.08, P=0.003), משך אסתמה ארוך יותר (יחס סיכויים מתוקן של 1.02, p=0.030) וסיכוי גבוה יותר מכפליים להתלקחות אסתמה חמורה (יחס סיכויים מתוקן של 2.31, p<0.001).

בהשוואה לחולים עם חסימת דרכי אוויר, בחולים עם תבנית PRISm תועד מדד מסת גוף גבוה יותר (יחס סיכויים מתוקן של 1.15, p<0.001) ומשך אסתמה קצר יותר (יחס סיכויים מתוקן של 0.97, p=0.003), בעוד שתדירות התלקחויות אקוטיות חמורות לא הייתה שונה משמעותית (יחס סיכויים מתוקן של 1.39, p=0.267).

מדד מסת גוף של 25 ומעלה תועד ב-43% מהחולים עם אסתמה בתבנית PRISm, שיעור גבוה יותר משמעותית מקבוצת הביקורת (28%) ואלו עם חסימת זרימת אוויר (24%) (p=0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אסתמה עם תבנית PRISm הינה פנוטיפ משמעותי קלינית המתאפיין בסיכון מוגבר להתלקחויות המחלה. הכרת תבנית זו עשויה לסייע בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניטור הדוק יותר ואופטימיזציה של הטיפול.

J Asthma & Allergy, July 17, 2026

לידיעה במדסקייפ