השוואת גישות שונות לחסם עצבי בניתוחים ארתרוסקופיים מג’וריים של הכתף (Anesthesiology)

במאמר שפורסם בכתב העת Anesthesiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גישת חסם עצבי רום-שכמתי קדמי (Suprascapular Anterior), אך לא חסם עצבי על-בריחי, הובילה לשיכוך כאבים לא-נחות, בהשוואה לגישה Intrascalene בניתוחי כתף ארתרוסקופיים מג’וריים. השימור הטוב ביותר של התפקוד הריאתי תועד עם חסימה עצבית בגישה רום-שכמתית קדמית.

מחקר העדר-נחיתות זה נועד לבחון גישות שיכוך כאבים לחסימה עצבית ברמה על-בריחית ורום-שכמתית קדמית, תוך השוואת כל אחת מהגישות הללו אל מול גישת Intrascalene.

מדגם המחקר כלל 189 חולים שהיו מיועדים לניתוח ארתרוסקופי של הכתף, אשר חולקו באקראי לאחת משלוש הגישות לחסימה עצבית באמצעות 0.5% Ropivcaine. התוצא העיקרי היה דירוג מספרי של מדד הכאב לקביעת העדר-נחיתות. תוצאי סיום משניים כללו צריכת אופיואידים והערכה ריאתית.

מהתוצאות עולה כי הכאב הממוצע לאחר ניתוח עמד על 1.9 עם טיפול בגישה Intrascalene, 2.3 עם חסם עצבי על-בריחי ו-2.0 עם חסם עצבי רום-שכמתי. התוצא העיקרי, הבדל ממוצע במדדי כאב בין גישה Supraclavicular אל מול Intrascalene עמד על 0.4 (P=0.088 להעדר-נחיתות) ובהשוואת גישה Suprascapular אל מול Intrascalene ההבדל עמד על 0.1 (p=0.012 להעדר נחיתות).

תוצאי סיום משניים הצביעו על צריכה דומה של אופיואידים, עם שימור טוב יותר של הנפח המתחלף (Vital Capacity) בגישת טיפול רום-שכמתי קדמי (90%) וטיפול בגישה על-בריחית (76%), בהשוואה לטיפול בגישה Intrascalene (67%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי גישה רום-שכמתית לחסימה עצבית אינה נחותה, בהשוואה לגישה Intrascalene, בניתוחי כתף ארתרוסקופיים מג’וריים.

Anesthesiology. 2018;129(1):47-57

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן